ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 48: יתרו בהמשכו - סוד אדם הכולל את הדמיות ורגלי החיות וגוני פניהן › פיסקה 14

אור גנוז ואש לוהטת שאינם מתישבים - רוח בשם המישבת ומציירת

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - סוד אדם הכולל את הדמיות ורגלי החיות וגוני פניהן · מאמר 48 · פיסקה 14

לשון הזוהר

אוֹר נָצִיץ, אֶשָׁא לָהִיט, מְלַהֲטָא בְּשַׁלְהוֹבֵי דְּנוּרָא. רוּחָא מְנַצְצָא אָחִיד בְּגוֹוָנֵי, קוּלְפָא בְּסוּטְרָא, גּוֹ כְּלִילָא חָדָא. אָחִיד לְעֵילָא, אָחִיד לְתַתָּא. גְּוָונוֹי אֲחִידוּ לְכַמָּה סִטְרִין. גַּוָּון אוֹר גָּנִיז, אָחִיד נָהִיר וְנָצִיץ בִּנְצִיצוּ, וְהַאי אוֹר אָחִיד וְתָפִיס וְאָעֵיל לְגַבֵּיהּ נְהִירוּ דְּאֶשָׁא מְלַהֲטָא, וְשַׁלְהוֹבֵי נוּרָא, אִלֵּין תְּרֵין לָא מִתְיַשְּׁבָן כַּחֲדָא. וּמִגּוֹ מַרְגְּלָא דְּלָא אִתְגַּלְיָיא כְּלַל, נָפְקָא רוּחָא דְּבוּסְמָא, כְּלִילָא בִּתְרֵיסַר בּוּסְמִין עִילָּאִין, וּמִגּוֹ הַהוּא סְלִיקוּ דְּאִינוּן תְּרֵין דְּלָא מִתְיַשְּׁבָן כַּחֲדָא, אָחִיד בְּהוּ הַהוּא רוּחָא, וּמִתְיַשְּׁבָן בְּדוּכְתַּיְיהוּ. וּכְדֵין, אִצְטַבַּע הַהוּא רוּחָא, מִגּוֹ הַהוּא נְהִירוּ דְּאוֹר גָּנִיז, וּנְהִירוּ דְּאֶשָׁא מְלַהֲטָא, וְאִתְיַשְּׁבָן וְקָיְימָא בֵּיהּ, כְּדֵין אִצְטַיְירוּ בֵּיהּ, צִיּוּרָא דִּפְנֵי אָדָם, דְּכָלֵיל כָּל דִּיוּקְנִין, וְהַאי אִיהוּ גַּוָּון דְּכָלֵיל כָּל גְּוָונִין. אַנְפִּין דְּכָלֵיל כָּל אַנְפִּין.

תרגום

אוֹר נוֹצֵץ, אֵשׁ לוֹהֶטֶת, לוֹהֶטֶת בְּשַׁלְהֲבוֹת אֵשׁ. רוּחַ מַבְרִיקָה אֲחוּזָה בִּגְוָנִים, מַכָּה בְּמַכָּה, בְּתוֹךְ כְּלָל אֶחָד. אֲחוּזָה לְמַעְלָה, אֲחוּזָה לְמַטָּה. גְּוָנֶיהָ אֲחוּזִים לְכַמָּה צְדָדִים. גֶּוֶן אוֹר גָּנוּז, אָחוּז מֵאִיר וְנוֹצֵץ בְּנִצּוּץ, וְאוֹר זֶה אוֹחֵז וְתוֹפֵס וּמַכְנִיס אֵלָיו אוֹרַת אֵשׁ לוֹהֶטֶת, וְשַׁלְהֲבוֹת אֵשׁ, שְׁנַיִם אֵלֶּה אֵינָם מִתְיַשְּׁבִים יַחַד. וּמִתּוֹךְ מַרְגָּלִית שֶׁאֵינָהּ נִגְלֵית כְּלָל, יוֹצֵאת רוּחַ בֹּשֶׂם, כְּלוּלָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר בְּשָׂמִים עֶלְיוֹנִים, וּמִתּוֹךְ אוֹתוֹ הַהִתְעַלּוּת שֶׁל אוֹתָם הַשְּׁנַיִם שֶׁאֵינָם מִתְיַשְּׁבִים יַחַד, אוֹחֶזֶת בָּהֶם אוֹתָהּ הָרוּחַ, וּמִתְיַשְּׁבִים בִּמְקוֹמָם. וְאָז, נִצְבַּעַת אוֹתָהּ הָרוּחַ, מִתּוֹךְ אוֹתָהּ הָאוֹרָה שֶׁל אוֹר גָּנוּז, וְאוֹרַת אֵשׁ לוֹהֶטֶת, וּמִתְיַשְּׁבוֹת וְעוֹמְדוֹת בָּהּ, אָז מִצְטַיֵּר בָּהּ, צִיּוּר פְּנֵי אָדָם, הַכּוֹלֵל כָּל הַדְּמֻיּוֹת, וְזֶה הוּא גֶּוֶן הַכּוֹלֵל כָּל הַגְּוָנִים. פָּנִים הַכּוֹלְלוֹת כָּל הַפָּנִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אור נציץ, אשא להיט, מלהטא בשלהובי דנורא. רוחא מנצצא אחיד בגווני, קולפא בסוטרא, גו כלילא חדא. אחיד לעילא, אחיד לתתא. גוונוי אחידו לכמה סטרין. גוון אור גניז, אחיד נהיר ונציץ בנציצו, והאי אור אחיד ותפיס ואעיל לגביה נהירו דאשא מלהטא, ושלהובי נורא, אלין תרין לא מתישבן כחדא. ומגו מרגלא דלא אתגלייא כלל, נפקא רוחא דבוסמא, כלילא בתריסר בוסמין עילאין, ומגו ההוא סליקו דאינון תרין דלא מתישבן כחדא, אחיד בהו ההוא רוחא, ומתישבן בדוכתייהו. וכדין, אצטבע ההוא רוחא, מגו ההוא נהירו דאור גניז, ונהירו דאשא מלהטא, ואתישבן וקיימא ביה, כדין אצטיירו ביה, ציורא דפני אדם, דכליל כל דיוקנין, והאי איהו גוון דכליל כל גוונין. אנפין דכליל כל אנפין.

התרגום: אור נוצץ, אש לוהטת, לוהטת בשלהבות אש. רוח מבריקה אחוזה בגונים, מכה במכה, בתוך כלל אחד. אחוזה למעלה, אחוזה למטה. גוניה אחוזים לכמה צדדים. גון אור גנוז, אחוז מאיר ונוצץ בנצוץ, ואור זה אוחז ותופס ומכניס אליו אורת אש לוהטת, ושלהבות אש, שנים אלה אינם מתישבים יחד. ומתוך מרגלית שאינה נגלית כלל, יוצאת רוח בשם, כלולה בשנים עשר בשמים עליונים, ומתוך אותו ההתעלות של אותם השנים שאינם מתישבים יחד, אוחזת בהם אותה הרוח, ומתישבים במקומם. ואז, נצבעת אותה הרוח, מתוך אותה האורה של אור גנוז, ואורת אש לוהטת, ומתישבות ועומדות בה, אז מצטיר בה, ציור פני אדם, הכולל כל הדמיות, וזה הוא גון הכולל כל הגונים. פנים הכוללות כל הפנים.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים