ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 47: יתרו בהמשכו - ׳נפתחו השמים׳ בגלות ומראה החשמל וארבע החיות › פיסקה 9

ארבע המלכיות שבקלפות - נגה יון הקרובה למח וחלוף שלטונן

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - ׳נפתחו השמים׳ בגלות ומראה החשמל וארבע החיות · מאמר 47 · פיסקה 9

לשון הזוהר

הָכָא אִיהוּ רָזָא דְאַרְבַּע מַלְכְּוָון, דְּסָחֲרָן כּוֹלָּא. ׳רוּחַ סְעָרָה׳, דָּא מַלְכוּת בָּבֶל. ׳עָנָן גָּדוֹל׳, דָּא אִיהוּ מַלְכוּת מָדַי. ׳וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת׳, דָּא אִיהוּ מַלְכוּת אֱדוֹם. ׳וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב׳, דָּא אִיהוּ מַלְכוּת יָוָן, דְּסָחֲרָא לוֹן נֹגַהּ, וְלָא בְּהוּ נֹגַהּ, דִּכְתִיב בְּהוּ סָבִיב. בְּגִין דְּלֵית בְּכָל מַלְכְּוָון, דְּאִינוּן קְרֵבִין לְאוֹרַח מְהֵימְנוּתָא, כַּוָּותַיְיהוּ. אוּף הָכָא בְּאִינוּן קְלִיפִּין, לָאו מַאן דְּקָרֵיב לְמוֹחָא, כְּהַאי. וְהַאי סַחֲרָא לֵיהּ נוֹגַהּ, וְלָאו בֵּיהּ נֹגַהּ, אֶלָא נַפְקָא מִגּוֹ מוֹחָא, וְנָהֵיר סְחוֹר סְחוֹר. וְאִלֵּין ד' מַלְכְּוָון מִתְחַלְּפִין, כַּד שָׁלְטָא הַאי עַל אִינוּן אָחֳרָנִין, אִתְדַּחְיָין כָּל אִלֵין, וְעָאל הַהוּא דְּשָׁלְטָא לְקַבְּלָא מֵהַאי נוֹגַהּ, וּבֵיהּ שָׁלְטָא לְמֶהֱוֵי קָרֵיב.

תרגום

כָּאן הוּא סוֹד אַרְבַּע הַמַּלְכֻיּוֹת, הַסּוֹבְבוֹת אֶת הַכֹּל. ׳רוּחַ סְעָרָה׳, זוֹ מַלְכוּת בָּבֶל. ׳עָנָן גָּדוֹל׳, זוֹ מַלְכוּת מָדַי. ׳וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת׳, זוֹ מַלְכוּת אֱדוֹם. ׳וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב׳, זוֹ מַלְכוּת יָוָן, שֶׁהַנֹּגַהּ סוֹבֵב אוֹתָן, וְלֹא בָּהֶן נֹגַהּ, שֶׁכָּתוּב בָּהֶן ׳סָבִיב׳. מִשּׁוּם שֶׁאֵין בְּכָל הַמַּלְכֻיּוֹת הַקְּרוֹבוֹת לְדֶרֶךְ הָאֱמוּנָה, כְּמוֹתָן. כָּאן גַּם כֵּן בְּאוֹתָן הַקְּלִפּוֹת, אֵין מִי שֶׁקָּרוֹב לַמֹּחַ, כָּזוֹ. וְזוֹ סוֹבֵב אוֹתָהּ הַנֹּגַהּ, וְאֵין בָּהּ נֹגַהּ, אֶלָּא יוֹצֵאת מִתּוֹךְ הַמֹּחַ, וּמְאִירָה מִסָּבִיב. וְאַרְבַּע הַמַּלְכֻיּוֹת הָאֵלֶּה מִתְחַלְּפוֹת, כְּשֶׁזּוֹ שׁוֹלֶטֶת עַל הָאֲחֵרוֹת, נִדְחוֹת כָּל אֵלֶּה, וְנִכְנֶסֶת אוֹתָהּ הַשּׁוֹלֶטֶת לְקַבֵּל מֵאוֹתוֹ הַנֹּגַהּ, וּבוֹ שׁוֹלֶטֶת לִהְיוֹת קְרוֹבָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: הכא איהו רזא דארבע מלכוון, דסחרן כולא. ׳רוח סערה׳, דא מלכות בבל. ׳ענן גדול׳, דא איהו מלכות מדי. ׳ואש מתלקחת׳, דא איהו מלכות אדום. ׳ונגה לו סביב׳, דא איהו מלכות יון, דסחרא לון נגה, ולא בהו נגה, דכתיב בהו סביב. בגין דלית בכל מלכוון, דאינון קרבין לאורח מהימנותא, כוותייהו. אוף הכא באינון קליפין, לאו מאן דקריב למוחא, כהאי. והאי סחרא ליה נוגה, ולאו ביה נגה, אלא נפקא מגו מוחא, ונהיר סחור סחור. ואלין ד' מלכוון מתחלפין, כד שלטא האי על אינון אחרנין, אתדחיין כל אלין, ועאל ההוא דשלטא לקבלא מהאי נוגה, וביה שלטא למהוי קריב.

התרגום: כאן הוא סוד ארבע המלכיות, הסובבות את הכל. ׳רוח סערה׳, זו מלכות בבל. ׳ענן גדול׳, זו מלכות מדי. ׳ואש מתלקחת׳, זו מלכות אדום. ׳ונגה לו סביב׳, זו מלכות יון, שהנגה סובב אותן, ולא בהן נגה, שכתוב בהן ׳סביב׳. משום שאין בכל המלכיות הקרובות לדרך האמונה, כמותן. כאן גם כן באותן הקלפות, אין מי שקרוב למח, כזו. וזו סובב אותה הנגה, ואין בה נגה, אלא יוצאת מתוך המח, ומאירה מסביב. וארבע המלכיות האלה מתחלפות, כשזו שולטת על האחרות, נדחות כל אלה, ונכנסת אותה השולטת לקבל מאותו הנגה, ובו שולטת להיות קרובה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים