רוח סערה רעש ואש שגלו לאליהו - שהם הקלפות הסובבות את המח
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - ׳נפתחו השמים׳ בגלות ומראה החשמל וארבע החיות · מאמר 47 · פיסקה 8
לשון הזוהר
׳וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן׳ - הַאי אִיהוּ רָזָא דְּקָאֲמָרָן, דְּאָתָא לְמִיתְבַּר קַמֵּי נְבוּכַדְנֶצַּר חַיָּיבָא, רֵישׁ מַלְכְּוָון. רוּחַ סְעָרָה, דְּקָא מַסְעַר כּוֹלָּא. וְהַיְינוּ רָזָא דְקָא גַּלֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאֵלִיָּהוּ, דִּכְתִיב, (מלכים א י״ט:י״א) ׳וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים׳ כו', לֹא בָּרוּחַ ה' וַדַּאי. וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָּרַעַשׁ ה'. וְהַיְינוּ עָנָן גָּדוֹל. דְּהַהוּא עֲנָנָא קָא מַרְעִישׁ וְאָזֵיל, דְּאִיהוּ גָדוֹל. וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ ה' וַדַּאי. וְהַיְינוּ אֵשׁ מִתְלַקַּחַת. וְכָל אִינוּן קְלִיפִּין לְמוֹחָא דְּסָחֲרָן, דָּא לְגוֹ מִן דָּא, וְדָא לְגוֹ מִן דָּא. וְהַהוּא אֵשׁ, אִיהוּ דְּקָא אָחֵיד בְּגַוֵּיהּ הַהוּא נֹגַהּ, דִּכְתִיב ׳וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב׳. הַאי אִיהוּ לְגוֹ מִן כּוֹלָּא, וְדָא אִיהוּ דְקָא מִתְאַחֵד בְּמוֹחָא.
תרגום
׳וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן׳ (יחזקאל א, ד) - זֶה הוּא הַסּוֹד שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁבָּא לְהִשָּׁבֵר לִפְנֵי נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע, רֹאשׁ הַמַּלְכֻיּוֹת. רוּחַ סְעָרָה, שֶׁמְּסָעֵר אֶת הַכֹּל. וְזֶהוּ הַסּוֹד שֶׁגִּלָּה הקב"ה לְאֵלִיָּהוּ, שֶׁכָּתוּב, (מלכים א י״ט:י״א) ׳וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים׳ (מלכים א יט, יא) - וְכוּ', לֹא בָּרוּחַ ה' וַדַּאי. וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ, לֹא בָרַעַשׁ ה' - וְזֶהוּ עָנָן גָּדוֹל. שֶׁאוֹתוֹ הֶעָנָן מַרְעִישׁ וְהוֹלֵךְ, שֶׁהוּא גָּדוֹל. וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ, לֹא בָאֵשׁ ה' - וַדַּאי. וְזֶהוּ אֵשׁ מִתְלַקַּחַת. וְכָל אוֹתָן הַקְּלִפּוֹת הַסּוֹבְבוֹת אֶת הַמֹּחַ, זוֹ בְּתוֹךְ זוֹ, וְזוֹ בְּתוֹךְ זוֹ. וְאוֹתָהּ הָאֵשׁ, הִיא הָאוֹחֶזֶת בְּתוֹכָהּ אֶת אוֹתוֹ הַנֹּגַהּ, שֶׁכָּתוּב ׳וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב׳. זֶה הוּא בְּתוֹךְ הַכֹּל, וְזֶה הוּא הַנֶּאֱחָז בַּמֹּחַ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳והנה רוח סערה באה מן הצפון׳ - האי איהו רזא דקאמרן, דאתא למיתבר קמי נבוכדנצר חייבא, ריש מלכוון. רוח סערה, דקא מסער כולא. והיינו רזא דקא גלי קודשא בריך הוא לאליהו, דכתיב, (מלכים א י״ט:י״א) ׳ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים׳ כו', לא ברוח ה' ודאי. ואחר הרוח רעש לא ברעש ה'. והיינו ענן גדול. דההוא עננא קא מרעיש ואזיל, דאיהו גדול. ואחר הרעש אש לא באש ה' ודאי. והיינו אש מתלקחת. וכל אינון קליפין למוחא דסחרן, דא לגו מן דא, ודא לגו מן דא. וההוא אש, איהו דקא אחיד בגויה ההוא נגה, דכתיב ׳ונגה לו סביב׳. האי איהו לגו מן כולא, ודא איהו דקא מתאחד במוחא.
התרגום: ׳והנה רוח סערה באה מן הצפון׳ (יחזקאל א, ד) - זה הוא הסוד שאמרנו, שבא להשבר לפני נבוכדנצר הרשע, ראש המלכיות. רוח סערה, שמסער את הכל. וזהו הסוד שגלה הקב"ה לאליהו, שכתוב, (מלכים א י״ט:י״א) ׳ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים׳ (מלכים א יט, יא) - וכו', לא ברוח ה' ודאי. ואחר הרוח רעש, לא ברעש ה' - וזהו ענן גדול. שאותו הענן מרעיש והולך, שהוא גדול. ואחר הרעש אש, לא באש ה' - ודאי. וזהו אש מתלקחת. וכל אותן הקלפות הסובבות את המח, זו בתוך זו, וזו בתוך זו. ואותה האש, היא האוחזת בתוכה את אותו הנגה, שכתוב ׳ונגה לו סביב׳. זה הוא בתוך הכל, וזה הוא הנאחז במח.
מן המפרשים
הסולם: מן המקבילה ביתרו מאמר לה, י (צד.) וההוא יומא הוה וכו': ויום ההוא היתה שמחה לפני הקב"ה, יותר מיום שנברא בו העולם, משום שיום שנברא העולם לא היה העולם בקיום עד שקבלו ישראל את התורה, שכתוב, אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ…