׳היה היה׳ קיום על קיום - הסתלקות האלף מן השם המגן בגלות
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - ׳נפתחו השמים׳ בגלות ומראה החשמל וארבע החיות · מאמר 47 · פיסקה 5
לשון הזוהר
׳הָיֹה הָיָה דְּבַר ה' אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִים עַל נְהַר כְּבָר וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד ה'׳ (יחזקאל א, ג). מִכָּאן, דְּבִרְשׁוּתָא גַּלֵּי יְחֶזְקֵאל, וְאִתְיְהֵיב לֵיהּ רְשׁוּ עִילָּאָה, לְגַלָּאָה כָּל מַה דְּגַלֵּי. ׳הָיֹה הָיָה׳: קִיּוּם עַל קִיּוּם, הֲוָה בְּקִיּוּמָא דְּהַהוּא מִלָּה, וְהַהוּא נְבוּאָה. שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִתְמְסַר לְמשֶׁה, הֲוֵי שְׁמָא קַדִּישָׁא עִילָּאָה, וּשְׁמָא דָא אִיהוּ לְאַגָּנָא עַל גָּלוּתָא, וְאִלְמָלֵי הֲוָה שְׁלָם בְּרָזָא דִּשְׁלִימוּ, לָא יִתְעַכְּבוּן כְּלַל בְּגָלוּתָא. אֲבָל אִסְתְּלַק מִשְׁמָא דָא א', וְאִשְׁתָּאַר הָיֹה. וּבְגִין דְּאִסְתְּלַק א'. אִתְכְּפַל הָיָה תְּרֵי זִמְנֵי, לְאַגָּנָא עֲלַיְיהוּ, וְאִיהוּ רָזָא חָדָא. דְּהָא בִּשְׁמָא דָא נָחֲתָא שְׁכִינְתָּא לְגָלוּתָא, אֲבָל בְּאִסְתַּלָּקוּת אוֹר אָת א'. וְאִתְגְּלֵי נְבוּאָה דָא לִיחֶזְקֵאל ׳בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִים׳, בְּחֶסְרוֹן אוֹת אָלֶ"ף מֵרָזָא דִשְׁמָא קַדִּישָׁא. לְאַחֲזָאָה, דְּלָא הֲוָה אֶלָּא ׳עַל נְהַר כְּבָר׳, עַל נָהָר דִּכְבָר הֲוָה, דְּאִסְתְּלַק מִשְׁמָא דָא.
תרגום
׳הָיֹה הָיָה דְּבַר ה' אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל נְהַר כְּבָר וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד ה'׳ (יחזקאל א, ג). מִכָּאן, שֶׁבִּרְשׁוּת גִּלָּה יְחֶזְקֵאל, וְנִתְּנָה לוֹ רְשׁוּת עֶלְיוֹנָה, לְגַלּוֹת כָּל מַה שֶּׁגִּלָּה. ׳הָיֹה הָיָה׳ - קִיּוּם עַל קִיּוּם, הָיָה בְּקִיּוּם אוֹתוֹ הַדָּבָר, וְאוֹתָהּ הַנְּבוּאָה. שֵׁם הקב"ה שֶׁנִּמְסַר לְמֹשֶׁה, הָיָה שֵׁם קָדוֹשׁ עֶלְיוֹן, וְשֵׁם זֶה הוּא לְהָגֵן עַל הַגָּלוּת, וְאִלְמָלֵא הָיָה שָׁלֵם בְּסוֹד הַשְּׁלֵמוּת, לֹא הָיוּ מִתְעַכְּבִים כְּלָל בַּגָּלוּת. אֲבָל נִסְתַּלְּקָה מִשֵּׁם זֶה הָאוֹת א', וְנִשְׁאַר ׳הָיֹה׳. וּמִשּׁוּם שֶׁנִּסְתַּלְּקָה הָאוֹת א', נִכְפַּל ׳הָיָה׳ שְׁתֵּי פְּעָמִים, לְהָגֵן עֲלֵיהֶם, וְהוּא סוֹד אֶחָד. שֶׁהֲרֵי בְּשֵׁם זֶה יָרְדָה הַשְּׁכִינָה לַגָּלוּת, אֲבָל בְּהִסְתַּלְּקוּת אוֹר הָאוֹת א'. וְנִגְלְתָה נְבוּאָה זוֹ לִיחֶזְקֵאל בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים, בְּחֶסְרוֹן אוֹת אָלֶ"ף מִסּוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. לְהַרְאוֹת, שֶׁלֹּא הָיָה אֶלָּא ׳עַל נְהַר כְּבָר׳, עַל נָהָר שֶׁכְּבָר הָיָה, שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִשֵּׁם זֶה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים על נהר כבר ותהי עליו שם יד ה'׳ (יחזקאל א, ג). מכאן, דברשותא גלי יחזקאל, ואתיהיב ליה רשו עילאה, לגלאה כל מה דגלי. ׳היה היה׳: קיום על קיום, הוה בקיומא דההוא מלה, וההוא נבואה. שמא דקודשא בריך הוא דאתמסר למשה, הוי שמא קדישא עילאה, ושמא דא איהו לאגנא על גלותא, ואלמלי הוה שלם ברזא דשלימו, לא יתעכבון כלל בגלותא. אבל אסתלק משמא דא א', ואשתאר היה. ובגין דאסתלק א'. אתכפל היה תרי זמני, לאגנא עלייהו, ואיהו רזא חדא. דהא בשמא דא נחתא שכינתא לגלותא, אבל באסתלקות אור את א'. ואתגלי נבואה דא ליחזקאל ׳בארץ כשדים׳, בחסרון אות אל"ף מרזא דשמא קדישא. לאחזאה, דלא הוה אלא ׳על נהר כבר׳, על נהר דכבר הוה, דאסתלק משמא דא.
התרגום: ׳היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים על נהר כבר ותהי עליו שם יד ה'׳ (יחזקאל א, ג). מכאן, שברשות גלה יחזקאל, ונתנה לו רשות עליונה, לגלות כל מה שגלה. ׳היה היה׳ - קיום על קיום, היה בקיום אותו הדבר, ואותה הנבואה. שם הקב"ה שנמסר למשה, היה שם קדוש עליון, ושם זה הוא להגן על הגלות, ואלמלא היה שלם בסוד השלמות, לא היו מתעכבים כלל בגלות. אבל נסתלקה משם זה האות א', ונשאר ׳היה׳. ומשום שנסתלקה האות א', נכפל ׳היה׳ שתי פעמים, להגן עליהם, והוא סוד אחד. שהרי בשם זה ירדה השכינה לגלות, אבל בהסתלקות אור האות א'. ונגלתה נבואה זו ליחזקאל בארץ כשדים, בחסרון אות אל"ף מסוד השם הקדוש. להראות, שלא היה אלא ׳על נהר כבר׳, על נהר שכבר היה, שנסתלק משם זה.