שמים וארץ שעל תנאי נבראו - ויום השמחה שנעשה יום ערבוביה
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - ׳נפתחו השמים׳ בגלות ומראה החשמל וארבע החיות · מאמר 47 · פיסקה 4
לשון הזוהר
וּכְדֵין אִשְׁתְּכַח חֶדְוָה קַמֵּיהּ, יוֹתֵר מִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרוּן שְׁמַיָא וְאַרְעָא. דְּהָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ עַל תְּנַאי אִתְבְּרִיאוּ, וְלָא אִתְקַיְימוּ בְּקִיּוּמַיְיהוּ, עַד הַהוּא יוֹמָא דְּאִתְיְהֵיב אוֹרַיְיתָא לְיִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן דְּקַבִּילוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרַיְיתָא עַל טוּרָא דְסִינַי, כְּדֵין אִתְבַּסָּם עָלְמָא, וְאִתְקַיְימוּ שְׁמַיָא וְאַרְעָא. וּכְמָא דְהַהוּא יוֹמָא הֲוָה חֶדְוָה קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הָכִי נָמֵי הָכָא יוֹמָא דְּעִרְבּוּבְיָא וַעֲצִיבוּ הֲוָה, לְאִתְתָּרְכָא שְׁכִינְתָּא מִתְּחוּמָא קַדִּישָׁא, וְהוֹאִיל וְאִתְגַּלְּיָיא נְבוּאָה דָא, לָא אִתְגַלְּיָיא אֶלָּא בְּיוֹמָא דָא, יוֹמָא דְּאִדְכַּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל הַהִיא קִיּוּמָא דְּטוּרָא דְסִינַי, וְקַבִּילוּ אוֹרַיְיתָא.
תרגום
וְאָז נִמְצְאָה שִׂמְחָה לְפָנָיו, יוֹתֵר מִיּוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. שֶׁהֲרֵי שָׁמַיִם וָאָרֶץ עַל תְּנַאי נִבְרְאוּ, וְלֹא נִתְקַיְּמוּ בְּקִיּוּמָם, עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנִּתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה עַל הַר סִינַי, אָז נִתְבַּשֵּׂם הָעוֹלָם, וְנִתְקַיְּמוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּכְמוֹ שֶׁאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיְתָה בּוֹ שִׂמְחָה לִפְנֵי הקב"ה, כָּךְ גַּם כָּאן, יוֹם שֶׁל עִרְבּוּבְיָה וְעַצְבוּת הָיָה, לְגָרֵשׁ אֶת הַשְּׁכִינָה מִתְּחוּם הַקֹּדֶשׁ, וְהוֹאִיל וְנִגְלְתָה נְבוּאָה זוֹ, לֹא נִגְלְתָה אֶלָּא בְּיוֹם זֶה, יוֹם שֶׁהִזְכִּיר הקב"ה לְיִשְׂרָאֵל אֶת אוֹתוֹ קִיּוּם הַר סִינַי, וְקִבְּלוּ תּוֹרָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכדין אשתכח חדוה קמיה, יותר מיומא דאתברון שמיא וארעא. דהא שמים וארץ על תנאי אתבריאו, ולא אתקיימו בקיומייהו, עד ההוא יומא דאתיהיב אורייתא לישראל. כיון דקבילו ישראל אורייתא על טורא דסיני, כדין אתבסם עלמא, ואתקיימו שמיא וארעא. וכמא דההוא יומא הוה חדוה קמי קודשא בריך הוא, הכי נמי הכא יומא דערבוביא ועציבו הוה, לאתתרכא שכינתא מתחומא קדישא, והואיל ואתגלייא נבואה דא, לא אתגלייא אלא ביומא דא, יומא דאדכר קודשא בריך הוא לישראל ההיא קיומא דטורא דסיני, וקבילו אורייתא.
התרגום: ואז נמצאה שמחה לפניו, יותר מיום שנבראו שמים וארץ. שהרי שמים וארץ על תנאי נבראו, ולא נתקימו בקיומם, עד אותו היום שנתנה תורה לישראל. כיון שקבלו ישראל תורה על הר סיני, אז נתבשם העולם, ונתקימו שמים וארץ. וכמו שאותו היום היתה בו שמחה לפני הקב"ה, כך גם כאן, יום של ערבוביה ועצבות היה, לגרש את השכינה מתחום הקדש, והואיל ונגלתה נבואה זו, לא נגלתה אלא ביום זה, יום שהזכיר הקב"ה לישראל את אותו קיום הר סיני, וקבלו תורה.
מן המפרשים
הסולם: מן המקבילה ביתרו מאמר לה, יא (צד.) כיון דקבילו ישראל וכו': כיון שקבלו ישראל את התורה על הר סיני אז התבשם העולם ונתקיימו שמים וארץ. והקב"ה נודע למעלה ולמטה, ועלה בכבודו על כל. ועל יום ההוא כתוב, ה' מלך גאות לבש לבש ה' עז התאזר.…