ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 47: יתרו בהמשכו - ׳נפתחו השמים׳ בגלות ומראה החשמל וארבע החיות › פיסקה 3

׳בחמשה לחדש׳ יום חמשים השערים - ירידת השכינה לגלות עם ישראל

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - ׳נפתחו השמים׳ בגלות ומראה החשמל וארבע החיות · מאמר 47 · פיסקה 3

לשון הזוהר

׳בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ הִיא הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לְגָלוּת הַמֶּלֶךְ׳ - יְהוֹיָכִין, (יחזקאל א׳:ב׳) ׳בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ, הָא׳ אוֹקְמוּהָ. אֲבָל יוֹמָא דָּא, יוֹמֵי דְּשָׁבוּעוֹת, הַהוּא יוֹמָא דְּקַבִּילוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרַיְיתָא עַל טוּרָא דְסִינַי, וְשָׁמְעוּ אָנֹכִי. וּכְדֵין אִתְקַיֵּים, (ישעיהו מ״ט:ט״ו) ׳וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ׳. וְאִדְכַּר לוֹן הַהוּא יוֹמָא, וְנָחֲתַת שְׁכִינְתָּא לְגָלוּתָא לְדָיְירָא עִמְּהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. בְּהַהוּא יוֹמָא דְּאִיהוּ חֲמִשָּׁ"ה לַחֹדֶשׁ, יוֹמָא דְּחַמְשִׁין תַּרְעִין, הֲוָה כַּד קַּבִּילוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרַיְיתָא עַל טוּרָא דְסִינַי, וְנָחֲתֵי כַּמָּה רְתִיכִין, כַּמָּה מַשִּׁרְיָין דְּסָחֲרִין כּוֹרְסֵי יְקָרָא עִילָּאָה, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָתִיב עַל כּוֹרְסְיָיא, גּוֹ יְקָרָא עִילָּאָה דְמַלְכָּא שַׁלִּיטָא בְּהִידּוּרָא. וְרָפֵיד שְׁמַיָא וּשְׁמֵי שְׁמַיָא עַל טוּרָא דְסִינַי, וִיהֵיב אוֹרַיְיתָא.

תרגום

׳בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ הִיא הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לְגָלוּת הַמֶּלֶךְ׳ - יְהוֹיָכִין, (יחזקאל א׳:ב׳) ׳בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ׳, הֲרֵי בֵּאֲרוּהוּ. אֲבָל יוֹם זֶה, יְמֵי הַשָּׁבוּעוֹת, אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה עַל הַר סִינַי, וְשָׁמְעוּ ׳אָנֹכִי׳. וְאָז נִתְקַיֵּם, (ישעיהו מ״ט:ט״ו) ׳וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ׳. וְנִזְכָּר לָהֶם אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְיָרְדָה הַשְּׁכִינָה לַגָּלוּת לָדוּר עִם יִשְׂרָאֵל. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהוּא חֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ, יוֹם שֶׁל חֲמִשִּׁים שְׁעָרִים, הָיָה כְּשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה עַל הַר סִינַי, וְיָרְדוּ כַּמָּה מֶרְכָּבוֹת, כַּמָּה מַחֲנוֹת הַסּוֹבְבִים אֶת כִּסֵּא הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן, וְהקב"ה יוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, בְּתוֹךְ הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַשּׁוֹלֵט בַּהֲדָר. וְרִפֵּד שָׁמַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם עַל הַר סִינַי, וְנָתַן תּוֹרָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳בחמשה לחדש היא השנה החמישית לגלות המלך׳ - יהויכין, (יחזקאל א׳:ב׳) ׳בחמשה לחדש, הא׳ אוקמוה. אבל יומא דא, יומי דשבועות, ההוא יומא דקבילו ישראל אורייתא על טורא דסיני, ושמעו אנכי. וכדין אתקיים, (ישעיהו מ״ט:ט״ו) ׳ואנכי לא אשכחך׳. ואדכר לון ההוא יומא, ונחתת שכינתא לגלותא לדיירא עמהון דישראל. בההוא יומא דאיהו חמש"ה לחדש, יומא דחמשין תרעין, הוה כד קבילו ישראל אורייתא על טורא דסיני, ונחתי כמה רתיכין, כמה משריין דסחרין כורסי יקרא עילאה, וקודשא בריך הוא יתיב על כורסייא, גו יקרא עילאה דמלכא שליטא בהידורא. ורפיד שמיא ושמי שמיא על טורא דסיני, ויהיב אורייתא.

התרגום: ׳בחמשה לחדש היא השנה החמישית לגלות המלך׳ - יהויכין, (יחזקאל א׳:ב׳) ׳בחמשה לחדש׳, הרי בארוהו. אבל יום זה, ימי השבועות, אותו היום שקבלו ישראל תורה על הר סיני, ושמעו ׳אנכי׳. ואז נתקים, (ישעיהו מ״ט:ט״ו) ׳ואנכי לא אשכחך׳. ונזכר להם אותו היום, וירדה השכינה לגלות לדור עם ישראל. באותו היום שהוא חמשה לחדש, יום של חמשים שערים, היה כשקבלו ישראל תורה על הר סיני, וירדו כמה מרכבות, כמה מחנות הסובבים את כסא הכבוד העליון, והקב"ה יושב על הכסא, בתוך הכבוד העליון של המלך השולט בהדר. ורפד שמים ושמי שמים על הר סיני, ונתן תורה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: