ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 47: יתרו בהמשכו - ׳נפתחו השמים׳ בגלות ומראה החשמל וארבע החיות › פיסקה 2

׳צעקו חוצה׳ - שתי בכיות על ירידת הגלות ועל השלום שנסתלק

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - ׳נפתחו השמים׳ בגלות ומראה החשמל וארבע החיות · מאמר 47 · פיסקה 2

לשון הזוהר

׳וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים׳, מַה דַּהֲווֹ מִתְכַּסְיָין בְּקַדְמִיתָא בְּגוֹ נְהִירוּ עִילָּאָה, וְלָא אִתְגַּלְיָין, הַשְׁתָּא חָמֵינָא לוֹן בְּקַדְרוּ, צָוְוחִין לְבַר. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שם לג) הֵן אֶרְאֶלָם וְגו', חָמֵינָא לוֹן דְּיִצְעֲקוּ חוּצָה, וְנָחֲתוּ לְגָלוּתָא דְּאִיהוּ חוּצָה, לְבַר מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא, לְבַר מִתְּחוּמָא דִּילְּהוֹן. וְצָוְוחִין תְּרֵין בְּכִיָּין, חַד, עַל דְּנָחֲתֵי בְגָלוּתָא, לְבַר מִתְּחוּמָא דִּילְּהוֹן. וְחַד, עַל דְּנִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם, וְשָׁלוֹם לָא אִשְׁתְּכַח, וְאִינוּן תְּרֵין בְּכִיָּין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב צָעֲקוּ חוּצָה, הָא בְּכִיָּיה חַד. מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם, אִינוּן דַּהֲווֹ מִסִּטְרָא דְּשָׁלוֹם, יִבְכּוּ עַל הַהוּא שָׁלוֹם, בְּגִין דְּחַסְרֵי ׳נְהַר כְּבָר׳.

תרגום

׳וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים׳, מַה שֶּׁהָיוּ מִתְכַּסִּים בַּתְּחִלָּה בְּתוֹךְ הָאוֹרָה הָעֶלְיוֹנָה, וְלֹא נִגְלִים, עַכְשָׁו רוֹאֶה אוֹתָם בְּקַדְרוּת, צוֹעֲקִים הַחוּצָה. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, ׳הֵן אֶרְאֶלָּם וְגוֹ'׳ (שם לג), רוֹאֶה אוֹתָם צוֹעֲקִים הַחוּצָה, וְיוֹרְדִים לַגָּלוּת שֶׁהִיא חוּצָה, מִחוּץ לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, מִחוּץ לִתְחוּמָם. וְצוֹעֲקִים שְׁתֵּי בְּכִיּוֹת, אַחַת, עַל שֶׁיּוֹרְדִים בַּגָּלוּת, מִחוּץ לִתְחוּמָם. וְאַחַת, עַל שֶׁ ׳נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם׳, וְשָׁלוֹם לֹא נִמְצָא, וְהֵן שְׁתֵּי בְּכִיּוֹת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳צָעֲקוּ חוּצָה׳, הֲרֵי בְּכִיָּה אַחַת. מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם, אוֹתָם שֶׁהָיוּ מִצַּד הַשָּׁלוֹם, יִבְכּוּ עַל אוֹתוֹ הַשָּׁלוֹם, מִשּׁוּם שֶׁחָסֵר ׳נְהַר כְּבָר׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ואראה מראות אלהים׳, מה דהוו מתכסיין בקדמיתא בגו נהירו עילאה, ולא אתגליין, השתא חמינא לון בקדרו, צווחין לבר. כמה דאת אמר, (שם לג) הן אראלם וגו', חמינא לון דיצעקו חוצה, ונחתו לגלותא דאיהו חוצה, לבר מארעא קדישא, לבר מתחומא דילהון. וצווחין תרין בכיין, חד, על דנחתי בגלותא, לבר מתחומא דילהון. וחד, על דנפתחו השמים, ושלום לא אשתכח, ואינון תרין בכיין, הדא הוא דכתיב צעקו חוצה, הא בכייה חד. מלאכי שלום, אינון דהוו מסטרא דשלום, יבכו על ההוא שלום, בגין דחסרי ׳נהר כבר׳.

התרגום: ׳ואראה מראות אלהים׳, מה שהיו מתכסים בתחלה בתוך האורה העליונה, ולא נגלים, עכשו רואה אותם בקדרות, צועקים החוצה. כמו שאתה אומר, ׳הן אראלם וגו'׳ (שם לג), רואה אותם צועקים החוצה, ויורדים לגלות שהיא חוצה, מחוץ לארץ הקדושה, מחוץ לתחומם. וצועקים שתי בכיות, אחת, על שיורדים בגלות, מחוץ לתחומם. ואחת, על ש ׳נפתחו השמים׳, ושלום לא נמצא, והן שתי בכיות, זהו שכתוב ׳צעקו חוצה׳, הרי בכיה אחת. מלאכי שלום, אותם שהיו מצד השלום, יבכו על אותו השלום, משום שחסר ׳נהר כבר׳.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים