ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 47: יתרו בהמשכו - ׳נפתחו השמים׳ בגלות ומראה החשמל וארבע החיות › פיסקה 1

׳על נהר כבר׳ - אורה שכבר היתה שנסתלקה ופרוד ימין משמאל

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - ׳נפתחו השמים׳ בגלות ומראה החשמל וארבע החיות · מאמר 47 · פיסקה 1

לשון הזוהר

אַמַּאי אִתְכַּסֵּי נְהוֹרָא, אַהֲדַר וַאֲמַר ׳עַל נְהַר כְּבָר׳. עַל נְהוֹרָא דִּכְבָר הֲוָה, דְּאִסְתְּלַק הַשְׁתָּא וְאִתְפְּרַשׁ מִינָּהּ, וּבְגִין דְּאִתְפְּרַשׁ מִינָּהּ הַהוּא נְהוֹרָא דִּכְבָר הֲוָה, דְּאִיהוּ נְהוֹרָא קַדְמָאָה, נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם, בְּגִין כָּךְ נִפְתְּחוּ וַדַּאי. דְּהָא בְּקַדְמִיתָא אִשְׁתְּכַח חִיבּוּרָא חָדָא בִּכְלָלָא חַד, דְּאִתְכְּלִילָא יָמִינָא בִּשְׂמָאלָא, וּשְׂמָאלָא בְּיָמִינָא, וְאִתְעֲבֵיד מִנֵּיהּ שָׁמַיִם דְּכָלֵיל תַּרְוַויְיהוּ. כֵּיוָן דְּיָמִינָא אִתְהַדַּר לַאֲחוֹרָא, כְּמָא דִכְתִיב, (איכה ב׳:ג׳) הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ, כְּדֵין וַדַּאי נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם, נִפְתְּחוּ מֵהַהוּא שְׁלִימוּ דְּחִבּוּרָא דְּהֲוָה בְּקַדְמִיתָא, וְאִתְכַּסֵּי קַדְרוּתָא בְּהַהוּא אֲתַר, דִּכְתִיב (ישעיהו נ׳:ג׳) אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת, דַּחֲסַר מִנַּיְיהוּ ׳נְהַר כְּבָר׳, הַהוּא נְהוֹרָא אוֹר קַדְמָאָה, דִּכְבָר הֲוָה. כִּבְיָכוֹל אִשְׁתְּכַח פֵּירוּדָא. וְרָזָא ׳כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ׳ (שם סג), וְכֵיוָן דְּאַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְלָא נָהֵיר לָן, וּכְדֵין וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירֶנוּ, דְּהָא נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם, וְחִבּוּרָא לָא אִשְׁתְּכַח, וּנְהוֹרָא אִתְאֲבַד.

תרגום

לָמָּה נִכְסֵית הָאוֹרָה, חָזַר וְאָמַר ׳עַל נְהַר כְּבָר׳. עַל אוֹרָה שֶׁכְּבָר הָיְתָה, שֶׁהִסְתַּלְּקָה עַכְשָׁו וְנִפְרְדָה מִמֶּנָּה, וּמִשּׁוּם שֶׁנִּפְרְדָה מִמֶּנָּה אוֹתָהּ הָאוֹרָה שֶׁכְּבָר הָיְתָה, שֶׁהִיא הָאוֹרָה הָרִאשׁוֹנָה, ׳נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם׳, מִשּׁוּם כָּךְ נִפְתְּחוּ וַדַּאי. שֶׁהֲרֵי בַּתְּחִלָּה נִמְצָא חִבּוּר אֶחָד בִּכְלָל אֶחָד, שֶׁנִּכְלַל יָמִין בִּשְׂמֹאל, וּשְׂמֹאל בְּיָמִין, וְנַעֲשׂוּ מִמֶּנּוּ שָׁמַיִם הַכּוֹלְלִים אֶת שְׁנֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁיָּמִין חָזַר לְאָחוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, (איכה ב׳:ג׳) ׳הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ׳, אָז וַדַּאי ׳נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם׳, נִפְתְּחוּ מֵאוֹתָהּ הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל הַחִבּוּר שֶׁהָיָה בַּתְּחִלָּה, וְנִכְסָה קַדְרוּת בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ׳:ג׳) ׳אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת׳, שֶׁחָסֵר מֵהֶם ׳נְהַר כְּבָר׳, אוֹתָהּ הָאוֹרָה, הָאוֹר הָרִאשׁוֹן, שֶׁכְּבָר הָיָה. כִּבְיָכוֹל נִמְצָא פֵּרוּד. וְסוֹד זֶה ׳כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ׳ (שם סג) - וְכֵיוָן שֶׁ ׳אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ׳ - וְלֹא הֵאִיר לָנוּ, וְאָז ׳וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירֶנוּ׳ - שֶׁהֲרֵי ׳נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם׳, וְהַחִבּוּר לֹא נִמְצָא, וְהָאוֹרָה אָבְדָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמאי אתכסי נהורא, אהדר ואמר ׳על נהר כבר׳. על נהורא דכבר הוה, דאסתלק השתא ואתפרש מינה, ובגין דאתפרש מינה ההוא נהורא דכבר הוה, דאיהו נהורא קדמאה, נפתחו השמים, בגין כך נפתחו ודאי. דהא בקדמיתא אשתכח חיבורא חדא בכללא חד, דאתכלילא ימינא בשמאלא, ושמאלא בימינא, ואתעביד מניה שמים דכליל תרווייהו. כיון דימינא אתהדר לאחורא, כמא דכתיב, (איכה ב׳:ג׳) השיב אחור ימינו, כדין ודאי נפתחו השמים, נפתחו מההוא שלימו דחבורא דהוה בקדמיתא, ואתכסי קדרותא בההוא אתר, דכתיב (ישעיהו נ׳:ג׳) אלביש שמים קדרות, דחסר מנייהו ׳נהר כבר׳, ההוא נהורא אור קדמאה, דכבר הוה. כביכול אשתכח פירודא. ורזא ׳כי אברהם לא ידענו׳ (שם סג), וכיון דאברהם לא ידענו ולא נהיר לן, וכדין וישראל לא יכירנו, דהא נפתחו השמים, וחבורא לא אשתכח, ונהורא אתאבד.

התרגום: למה נכסית האורה, חזר ואמר ׳על נהר כבר׳. על אורה שכבר היתה, שהסתלקה עכשו ונפרדה ממנה, ומשום שנפרדה ממנה אותה האורה שכבר היתה, שהיא האורה הראשונה, ׳נפתחו השמים׳, משום כך נפתחו ודאי. שהרי בתחלה נמצא חבור אחד בכלל אחד, שנכלל ימין בשמאל, ושמאל בימין, ונעשו ממנו שמים הכוללים את שניהם. כיון שימין חזר לאחור, כמו שכתוב, (איכה ב׳:ג׳) ׳השיב אחור ימינו׳, אז ודאי ׳נפתחו השמים׳, נפתחו מאותה השלמות של החבור שהיה בתחלה, ונכסה קדרות באותו המקום, שכתוב (ישעיהו נ׳:ג׳) ׳אלביש שמים קדרות׳, שחסר מהם ׳נהר כבר׳, אותה האורה, האור הראשון, שכבר היה. כביכול נמצא פרוד. וסוד זה ׳כי אברהם לא ידענו׳ (שם סג) - וכיון ש ׳אברהם לא ידענו׳ - ולא האיר לנו, ואז ׳וישראל לא יכירנו׳ - שהרי ׳נפתחו השמים׳, והחבור לא נמצא, והאורה אבדה.

מן המפרשים

קרני אור: מן המקבילה בואתחנן מאמר כא, ג - התאמה חלקית וכל דא וכל דא. ר"ל דלא אשתכח חדוותא קמיה 'בגין' כו':

הסולם: מן המקבילה בהאדרא זוטא מאמר לב, י (רצד.) תמיד עיני ה' וגו': תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה, מרשית, חסר א' כתוב, ולא כתוב ראשית בא'. מי היא שנקראת רשית חסר א', היא ה' של מטה. דהיינו המלכות. כי רשית הוא לשון רש ודל. ולמעלה…

לכל המפרשים על פיסקה זו