ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 46: יתרו בהמשכו - סיום סתרי הפרצוף בספר תולדות אדם ו ׳ויהי בשלשים שנה׳ ביחזקאל › פיסקה 19

׳על נהר כבר׳ - אורה שכבר היתה ותחלת התכסותה ב ׳תוך הגולה׳

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - סיום סתרי הפרצוף בספר תולדות אדם ו ׳ויהי בשלשים שנה׳ ביחזקאל · מאמר 46 · פיסקה 19

לשון הזוהר

וְהָכֵי תַּנְיָא, וַיְהִי אוֹר, וְהָיָה אוֹר לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא וַיְהִי אוֹר, שֶׁכְּבָר הֲוָה. אוּף הָכָא ׳וַיְהִי בִּשְׁלשִׁים שָׁנָה׳, וְהָיָה לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא וַיְהִי, דְּהָא כְּבָר הֲוָה. וְרָזָא דָא דִּכְתִיב, ׳עַל נְהַר כְּבָר׳, עַל נְהוֹרָא דִּכְבָר הֲוָה. בָּרְבִיעִי: דָּא דָוִד מַלְכָּא, כְּמָא דְּאִתְּמָר. וְאִיהוּ קָיְימָא בְּאַרְבַּע סְרֵי, לְאַנְהָרָא. אִיהוּ רְבִיעָאָה וַדַּאי. בַּחֲמִשָּׁה: דָּא שְׁלֹמֹה מַלְכָּא, דְּאִיהוּ אַשְׁלֵים לְכוּרְסְיָיא, דִּכְתִיב (דברי הימים א כ״ט:כ״ג) ׳וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ׳. עֲה כָּאן אִתְנְהֵיר נְהִירוּ בְּכֹלָּא, מִכָּאן וְאֵילָךְ, שָׁארֵי נְהִירוּ לְאִתְכַּסְיָיא, דִּכְתִיב ׳וַאֲנִי בְּתוֹךְ הַגּוֹלָה׳. רָזָא וַאֲנִי, קְרִיבַת לְאִתְחַשְּׁכָא. דִּכְתִיב ׳בְּתוֹךְ הַגּוֹלָה׳, וְלָא כְתִיב בַּגּוֹלָה, אֶלָּא דְּהֲוָה קָרֵיב לַגּוֹלָה, וְאִתְחַשְּׁכָא וְאָזֵיל עַד דְּאִתְחַשַּׁךְ, וְאִתְכַּסֵּי נְהוֹרָא.

תרגום

וְכָךְ שָׁנִינוּ, ׳וַיְהִי אוֹר׳, ׳וְהָיָה אוֹר׳ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ׳וַיְהִי אוֹר׳, שֶׁכְּבָר הָיָה. גַּם כָּאן ׳וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה׳, ׳וְהָיָה׳ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ׳וַיְהִי׳, שֶׁהֲרֵי כְּבָר הָיָה. וְסוֹד זֶה שֶׁכָּתוּב, ׳עַל נְהַר כְּבָר׳, עַל אוֹרָה שֶׁכְּבָר הָיְתָה. ׳בָּרְבִיעִי׳ - זֶה דָּוִד הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. וְהוּא עוֹמֵד בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה, לְהָאִיר. הוּא רְבִיעִי וַדַּאי. ׳בַּחֲמִשָּׁה׳ - זֶה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא הִשְׁלִים אֶת הַכִּסֵּא, שֶׁכָּתוּב (דברי הימים א כ״ט:כ״ג) ׳וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ׳ (דברי הימים א כט, כג). עַד כָּאן הֵאִירָה הָאוֹרָה בַּכֹּל, מִכָּאן וָאֵילָךְ, מַתְחִילָה הָאוֹרָה לְהִתְכַּסּוֹת, שֶׁכָּתוּב ׳וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה׳. סוֹד ׳וַאֲנִי׳, קְרֵבָה לְהֶחְשִׁיךְ. שֶׁכָּתוּב ׳בְּתוֹךְ הַגּוֹלָה׳, וְלֹא כָּתוּב ׳בַּגּוֹלָה׳, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה קְרוֹבָה לַגּוֹלָה, וְהֶחְשִׁיכָה וְהוֹלֶכֶת עַד שֶׁהֶחְשִׁיךְ, וְנִכְסֵית הָאוֹרָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והכי תניא, ויהי אור, והיה אור לא נאמר, אלא ויהי אור, שכבר הוה. אוף הכא ׳ויהי בשלשים שנה׳, והיה לא נאמר, אלא ויהי, דהא כבר הוה. ורזא דא דכתיב, ׳על נהר כבר׳, על נהורא דכבר הוה. ברביעי: דא דוד מלכא, כמא דאתמר. ואיהו קיימא בארבע סרי, לאנהרא. איהו רביעאה ודאי. בחמשה: דא שלמה מלכא, דאיהו אשלים לכורסייא, דכתיב (דברי הימים א כ״ט:כ״ג) ׳וישב שלמה על כסא ה' למלך׳. עה כאן אתנהיר נהירו בכלא, מכאן ואילך, שארי נהירו לאתכסייא, דכתיב ׳ואני בתוך הגולה׳. רזא ואני, קריבת לאתחשכא. דכתיב ׳בתוך הגולה׳, ולא כתיב בגולה, אלא דהוה קריב לגולה, ואתחשכא ואזיל עד דאתחשך, ואתכסי נהורא.

התרגום: וכך שנינו, ׳ויהי אור׳, ׳והיה אור׳ לא נאמר, אלא ׳ויהי אור׳, שכבר היה. גם כאן ׳ויהי בשלשים שנה׳, ׳והיה׳ לא נאמר, אלא ׳ויהי׳, שהרי כבר היה. וסוד זה שכתוב, ׳על נהר כבר׳, על אורה שכבר היתה. ׳ברביעי׳ - זה דוד המלך, כמו שנאמר. והוא עומד בארבע עשרה, להאיר. הוא רביעי ודאי. ׳בחמשה׳ - זה שלמה המלך, שהוא השלים את הכסא, שכתוב (דברי הימים א כ״ט:כ״ג) ׳וישב שלמה על כסא ה' למלך׳ (דברי הימים א כט, כג). עד כאן האירה האורה בכל, מכאן ואילך, מתחילה האורה להתכסות, שכתוב ׳ואני בתוך הגולה׳. סוד ׳ואני׳, קרבה להחשיך. שכתוב ׳בתוך הגולה׳, ולא כתוב ׳בגולה׳, אלא שהיתה קרובה לגולה, והחשיכה והולכת עד שהחשיך, ונכסית האורה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים