ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 46: יתרו בהמשכו - סיום סתרי הפרצוף בספר תולדות אדם ו ׳ויהי בשלשים שנה׳ ביחזקאל › פיסקה 18

דרשת הפסוק בצער ובאורה - הארת הכסא באבות שממנה הכל מאיר

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - סיום סתרי הפרצוף בספר תולדות אדם ו ׳ויהי בשלשים שנה׳ ביחזקאל · מאמר 46 · פיסקה 18

לשון הזוהר

וּכְמָּה דִּבְזִמְנָא דָא, הַאי קְרָא דַּרְשִׁינָן לֵיהּ בְּצַעַר, הָכֵי בְּזִמְנָא אוֹחֲרָא, כָּל זִימְנָא דְּקַיְימָא הַהוּא נְהוֹרָא לְאַנְהָרָא, וְכָרְסְוָון אִשְׁתַּלִּימוּ בִּנְהוֹרָא, דָּא בְדָא. כּוּרְסְיָיא עִילָּאָה קַדִּישָׁא, אַנְהֵיר נְהִירוּ בַּאֲבָהָן בְּקַדְמִיתָא, וְכַד אִינוּן נָהֲרִין מִגּוֹ הַהוּא נְהוֹרָא עִילָּאָה, כֹּלָּא נָהֵיר. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיְהִי בִּשְׁלשִׁים וְגו'׳ וַיְהִי מִקַּדְמַת דְּנָא.

תרגום

וּכְמוֹ שֶׁבִּזְמַן זֶה, פָּסוּק זֶה דּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ בְּצַעַר, כָּךְ בִּזְמַן אַחֵר, כָּל זְמַן שֶׁעוֹמֶדֶת אוֹתָהּ הָאוֹרָה לְהָאִיר, וְכִסְאוֹת נִשְׁלְמוּ בְּאוֹרָה, זֶה בָּזֶה. הַכִּסֵּא הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ, הֵאִיר אוֹרָה בָּאָבוֹת בַּתְּחִלָּה, וּכְשֶׁהֵם מְאִירִים מִתּוֹךְ אוֹתָהּ הָאוֹרָה הָעֶלְיוֹנָה, הַכֹּל מֵאִיר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים וְגוֹ'׳, וַיְהִי מִקֹּדֶם לָכֵן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכמה דבזמנא דא, האי קרא דרשינן ליה בצער, הכי בזמנא אוחרא, כל זימנא דקיימא ההוא נהורא לאנהרא, וכרסוון אשתלימו בנהורא, דא בדא. כורסייא עילאה קדישא, אנהיר נהירו באבהן בקדמיתא, וכד אינון נהרין מגו ההוא נהורא עילאה, כלא נהיר. הדא הוא דכתיב, ׳ויהי בשלשים וגו'׳ ויהי מקדמת דנא.

התרגום: וכמו שבזמן זה, פסוק זה דורשים אותו בצער, כך בזמן אחר, כל זמן שעומדת אותה האורה להאיר, וכסאות נשלמו באורה, זה בזה. הכסא העליון הקדוש, האיר אורה באבות בתחלה, וכשהם מאירים מתוך אותה האורה העליונה, הכל מאיר. זהו שכתוב, ׳ויהי בשלשים וגו'׳, ויהי מקדם לכן.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים