ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 47: יתרו בהמשכו - ׳נפתחו השמים׳ בגלות ומראה החשמל וארבע החיות › פיסקה 12

ארבע נציצות המדברות זו אל זו - עד שנעשות נציצה אחת

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - ׳נפתחו השמים׳ בגלות ומראה החשמל וארבע החיות · מאמר 47 · פיסקה 12

לשון הזוהר

הַאי חַשְׁמַל, גַּוָּון אֶשָׁא מְלַהֲטָא מְנַצְּצָא, סָלְקָא וְנָחֲתָא, נָצֵיץ וְלָהֵיט. מֵהַאי סִטְרָא, נָפְקָא נְצִיצוּ חַד, חֵיזוּ מְנַצְצָא מְלַהֲטָא, הֲוֵי וְלָא הֲוֵי, קָאִים וְלָא קָאִים. וְחַד כְּגַוְונָא דָּא מֵהַאי סִטְרָא, וְדָא מֵהַאי סִטְרָא, וְכֵן לד' סִטְרִין. מְמַלֵּל דָּא אֶל דָּא, וְדָא מְמַלֵּל אֶל דָּא, וְכֵן כָּלְהוֹ, עַד דְּאִינוּן חַד. כְּדֵין נָצְצָן נִיצִיצִין בִּנְצִיצוּ חַד. סָלְקָא וְנַחֲתָא, אָזְלָא וְקָיְימָא. אִתְחֲזֵי וְלָא אִתְחֲזֵי. הָא אִיהוּ, וְהָא לָאו אִיהוּ. לֵית מַאן דְּקָיְימָא בֵּיהּ. אִתְהַדְּרָן נְצִיצוּ בְּחֵיזוּ דְּחֵיוָן כְּמִלְּקַדְּמִין. מְמַלְּלָא. רַעֲיוֹנִין מִתְבַּהֲלִין בֵּיהּ, וְלִבָּא לָא שָׁכֵיךְ וְדָא אִיהוּ רָזָא דְּחַשְׁמַל.

תרגום

זֶה הַחַשְׁמַל, גֶּוֶן אֵשׁ לוֹהֵט מַבְרִיק, עוֹלֶה וְיוֹרֵד, נוֹצֵץ וְלוֹהֵט. מִצַּד זֶה, יוֹצֵאת נְצִיצָה אַחַת, מַרְאֶה מַבְרִיק לוֹהֵט, הָיָה וְלֹא הָיָה, עוֹמֵד וְלֹא עוֹמֵד. וְאֶחָד כָּעֵין זֶה מִצַּד זֶה, וְזֶה מִצַּד זֶה, וְכֵן לְאַרְבַּע צְדָדִים. מְדַבֵּר זֶה אֶל זֶה, וְזֶה מְדַבֵּר אֶל זֶה, וְכֵן כֻּלָּם, עַד שֶׁהֵם אֶחָד. אָז נוֹצְצוֹת נְצִיצוֹת בִּנְצִיצָה אַחַת. עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, הוֹלֶכֶת וְעוֹמֶדֶת. נִרְאֵית וְלֹא נִרְאֵית. הֲרֵי הִיא, וַהֲרֵי אֵינָהּ. אֵין מִי שֶׁעוֹמֵד בָּהּ. חוֹזְרוֹת הַנְּצִיצוֹת בְּמַרְאֵה הַחַיּוֹת כְּמִקֹּדֶם. מְדַבֶּרֶת. הַמַּחְשָׁבוֹת נִבְהָלוֹת בָּהּ, וְהַלֵּב לֹא נִשְׁקָט, וְזֶה הוּא סוֹד הַחַשְׁמַל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: האי חשמל, גוון אשא מלהטא מנצצא, סלקא ונחתא, נציץ ולהיט. מהאי סטרא, נפקא נציצו חד, חיזו מנצצא מלהטא, הוי ולא הוי, קאים ולא קאים. וחד כגוונא דא מהאי סטרא, ודא מהאי סטרא, וכן לד' סטרין. ממלל דא אל דא, ודא ממלל אל דא, וכן כלהו, עד דאינון חד. כדין נצצן ניציצין בנציצו חד. סלקא ונחתא, אזלא וקיימא. אתחזי ולא אתחזי. הא איהו, והא לאו איהו. לית מאן דקיימא ביה. אתהדרן נציצו בחיזו דחיון כמלקדמין. ממללא. רעיונין מתבהלין ביה, ולבא לא שכיך ודא איהו רזא דחשמל.

התרגום: זה החשמל, גון אש לוהט מבריק, עולה ויורד, נוצץ ולוהט. מצד זה, יוצאת נציצה אחת, מראה מבריק לוהט, היה ולא היה, עומד ולא עומד. ואחד כעין זה מצד זה, וזה מצד זה, וכן לארבע צדדים. מדבר זה אל זה, וזה מדבר אל זה, וכן כלם, עד שהם אחד. אז נוצצות נציצות בנציצה אחת. עולה ויורדת, הולכת ועומדת. נראית ולא נראית. הרי היא, והרי אינה. אין מי שעומד בה. חוזרות הנציצות במראה החיות כמקדם. מדברת. המחשבות נבהלות בה, והלב לא נשקט, וזה הוא סוד החשמל.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים