ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 46: יתרו בהמשכו - סיום סתרי הפרצוף בספר תולדות אדם ו ׳ויהי בשלשים שנה׳ ביחזקאל › פיסקה 5

אין לעם הקדוש חלק בכוכבים - שמחת השבת מול תענית אחוזי שבתאי

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - סיום סתרי הפרצוף בספר תולדות אדם ו ׳ויהי בשלשים שנה׳ ביחזקאל · מאמר 46 · פיסקה 5

לשון הזוהר

וְרָזָא דָּא שַׁלִּיט בְּעַמָּא דְּשַׁבְּתָאי וְלָא בְּעַמָּא קַדִּישָׁא. בְּגִין דְּעַמָּא קַדִּישָׁא לֵית לוֹן חוּלָקָא וְאַחְסַנְתָּא בְּכוֹכָבַיְיא וּמַזָּלֵי, אֶלָּא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי. וְאִצְטְרִיךְ לוֹן לְאַחֲזָאָה חֶדְוָה, וּמֵיכְלָא וּמִשְׁתְּיָיא, וּלְבוּשִׁין חִיוָּרִין, אוֹ דִּגְוָונִין שַׁפִּירִין, וּלְתַקְנָא בֵּיתָא וּפְתוֹרָא בְּיוֹמָא דָא. דְּלָאו הָכֵי אִינוּן דַּאֲחִידָן בְּכוֹכָבַיָיא דְּשַׁבְּתָאי, דְּאִצְטְרִיךְ לוֹן לְאִתְעַנָּאָה, וּלְאַחֲזָאָה עֲצִיבוּ וּדְאָגָה, וּלְמִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִין, וּלְכַסָּאָה שְׁחוֹרִין, וְלָא לְמֵיכַל בִּשְׂרָא וְחַמְרָא וּמִשְׁחָא. וְלָא לְאִתְעַנְּגָא בְּעִינּוּגִין דְּעָלְמָא. אֶלָּא לְמֵיתַב בְּדִיּוּרָא עֲצִיב, וּלְאִתְפְּרָשָׁא מִן בְּנֵי נָשָׁא. וּכְדֵין אִלֵּין רוּחִין קרקפונ"י וְשמרירו"ן אִתְמַשְׁכִין עֲלֵיהּ, וְאוֹדְעִין לֵיהּ מִלִּין דְּעָלְמָא בְּאַמְשָׁכוּתָא דְּשַׁבְּתָאי.

תרגום

וְסוֹד זֶה שׁוֹלֵט בְּעַם שֶׁל שַׁבְּתַאי, וְלֹא בְּעַם הַקָּדוֹשׁ. מִשּׁוּם שֶׁלְּעַם הַקָּדוֹשׁ אֵין לָהֶם חֵלֶק וְנַחֲלָה בַּכּוֹכָבִים וּבַמַּזָּלוֹת, אֶלָּא בְּהקב"ה לְבַדּוֹ. וְצָרִיךְ לָהֶם לְהַרְאוֹת שִׂמְחָה, וַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וּבְגָדִים לְבָנִים, אוֹ בִּגְוָנִים יָפִים, וּלְתַקֵּן אֶת הַבַּיִת וְהַשֻּׁלְחָן בְּיוֹם זֶה. שֶׁלֹּא כֵּן אוֹתָם הָאֲחוּזִים בְּכוֹכַב שַׁבְּתַאי, שֶׁצָּרִיךְ לָהֶם לְהִתְעַנּוֹת, וּלְהַרְאוֹת עֶצֶב וּדְאָגָה, וְלִלְבֹּשׁ שְׁחוֹרִים, וּלְכַסּוֹת בִּשְׁחוֹרִים, וְלֹא לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְיַיִן וָשֶׁמֶן. וְלֹא לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגֵי הָעוֹלָם. אֶלָּא לָשֶׁבֶת בְּדִיּוּר עָצוּב, וּלְהִפָּרֵד מִבְּנֵי אָדָם. וְאָז אוֹתָם הָרוּחוֹת קרקפונ"י וְשמרירו"ן נִמְשָׁכִים עָלָיו, וּמוֹדִיעִים לוֹ דְּבָרִים בָּעוֹלָם, בִּמְשִׁיכַת שַׁבְּתַאי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ורזא דא שליט בעמא דשבתאי ולא בעמא קדישא. בגין דעמא קדישא לית לון חולקא ואחסנתא בכוכבייא ומזלי, אלא בקודשא בריך הוא בלחודוי. ואצטריך לון לאחזאה חדוה, ומיכלא ומשתייא, ולבושין חיורין, או דגוונין שפירין, ולתקנא ביתא ופתורא ביומא דא. דלאו הכי אינון דאחידן בכוכבייא דשבתאי, דאצטריך לון לאתענאה, ולאחזאה עציבו ודאגה, ולמלבש שחורין, ולכסאה שחורין, ולא למיכל בשרא וחמרא ומשחא. ולא לאתענגא בעינוגין דעלמא. אלא למיתב בדיורא עציב, ולאתפרשא מן בני נשא. וכדין אלין רוחין קרקפונ"י ושמרירו"ן אתמשכין עליה, ואודעין ליה מלין דעלמא באמשכותא דשבתאי.

התרגום: וסוד זה שולט בעם של שבתאי, ולא בעם הקדוש. משום שלעם הקדוש אין להם חלק ונחלה בכוכבים ובמזלות, אלא בהקב"ה לבדו. וצריך להם להראות שמחה, ואכילה ושתיה, ובגדים לבנים, או בגונים יפים, ולתקן את הבית והשלחן ביום זה. שלא כן אותם האחוזים בכוכב שבתאי, שצריך להם להתענות, ולהראות עצב ודאגה, וללבש שחורים, ולכסות בשחורים, ולא לאכל בשר ויין ושמן. ולא להתענג בתענוגי העולם. אלא לשבת בדיור עצוב, ולהפרד מבני אדם. ואז אותם הרוחות קרקפונ"י ושמרירו"ן נמשכים עליו, ומודיעים לו דברים בעולם, במשיכת שבתאי.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים