ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 46: יתרו בהמשכו - סיום סתרי הפרצוף בספר תולדות אדם ו ׳ויהי בשלשים שנה׳ ביחזקאל › פיסקה 3

אף ארך ורחב - קמטי מצח כאריח על גבי לבנה מתולדות הצרעת

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - סיום סתרי הפרצוף בספר תולדות אדם ו ׳ויהי בשלשים שנה׳ ביחזקאל · מאמר 46 · פיסקה 3

לשון הזוהר

וְכַד חוֹטְמָא אֲרִיכָא, רַב בְּפוּתְיָיא לְגַבֵּי רֵישָׁא. דָּא אִיהוּ בְּאָת ה', וּלְזִמְנִין אָת י' אִתְחַבַּר בַּהֲדֵיהּ. דָּא אִיהוּ בַּר נַשׁ דְּאַצְלַח. אַנְפּוֹי קְמִיטִין, בְּתוֹלְדוֹת דַּאֲבַעְבּוּעִין. עֵינוֹי סוּמְקִין. דָּא אִיהוּ בֵּין אִינוּן תּוֹלָדִין דִּסְגִירוּ. דְּעֵינוֹי לְזִמְנִין זָלְגִין דִּמְעִין. קְמִיטִין דְּמִצְחֵיהּ ד' וּב' עֲבָרִין רְשִׁימִין, כְּאָרִיחַ עַל גַּבֵּי לְבֵנָה. שַׂעֲרֵיהּ רַב. הַאי אַצְלַח, וּדְחִיל חַטָאָה, שֶׁבַח גַּרְמֵיהּ בְּכֹלָּא, יַתִּיר מִמַּה דְּאִית בֵּיהּ. וּבְזִמְנָא דְּאִתְנַעֲנַע, עֵינוֹי זָלְגִין דִּמְעִין. וּכְאֵבָא בְּחוּטְמֵיהּ, עַד דְאוֹשִׁיד לֵיחָה יָרוֹקָה. וְדָא קַשְׁיָא מֵאִינוּן זִינֵי דִסְגִּירוּ. מַאן דְּאִשְׁתַּתַּף בַּהֲדֵיהּ אַצְלַח. מְהֵימְנָא אִיהוּ בְּכֹלָּא.

תרגום

וּכְשֶׁהָאַף אָרֹךְ, גָּדוֹל בְּרֹחַב כְּלַפֵּי הָרֹאשׁ. זֶה הוּא בְּאוֹת ה', וְלִפְעָמִים אוֹת י' מִתְחַבֶּרֶת עִמּוֹ. זֶה הוּא אָדָם הַמַּצְלִיחַ. פָּנָיו מְקֻמָּטוֹת, מִתּוֹלְדוֹת הָאֲבַעְבּוּעוֹת. עֵינָיו אֲדֻמּוֹת. זֶה הוּא בֵּין אוֹתָן הַתּוֹלָדוֹת שֶׁל צָרַעַת. שֶׁעֵינָיו לִפְעָמִים דּוֹלְפוֹת דְּמָעוֹת. קְמָטֵי מִצְחוֹ אַרְבָּעָה, וּשְׁנַיִם עוֹבְרִים רְשׁוּמִים, כְּאָרִיחַ עַל גַּבֵּי לְבֵנָה. שְׂעָרוֹ גָּדוֹל. זֶה מַצְלִיחַ, וִירֵא חֵטְא, מְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בַּכֹּל, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ. וּבִזְמַן שֶׁמִּתְנוֹעֵעַ, עֵינָיו דּוֹלְפוֹת דְּמָעוֹת. וּכְאֵב בְּאַפּוֹ, עַד שֶׁמּוֹצִיא לֵחָה יְרֻקָּה. וְזֶה קָשֶׁה מֵאוֹתָם סוּגֵי הַצָּרַעַת. מִי שֶׁמִּשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ מַצְלִיחַ. נֶאֱמָן הוּא בַּכֹּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכד חוטמא אריכא, רב בפותייא לגבי רישא. דא איהו באת ה', ולזמנין את י' אתחבר בהדיה. דא איהו בר נש דאצלח. אנפוי קמיטין, בתולדות דאבעבועין. עינוי סומקין. דא איהו בין אינון תולדין דסגירו. דעינוי לזמנין זלגין דמעין. קמיטין דמצחיה ד' וב' עברין רשימין, כאריח על גבי לבנה. שעריה רב. האי אצלח, ודחיל חטאה, שבח גרמיה בכלא, יתיר ממה דאית ביה. ובזמנא דאתנענע, עינוי זלגין דמעין. וכאבא בחוטמיה, עד דאושיד ליחה ירוקה. ודא קשיא מאינון זיני דסגירו. מאן דאשתתף בהדיה אצלח. מהימנא איהו בכלא.

התרגום: וכשהאף ארך, גדול ברחב כלפי הראש. זה הוא באות ה', ולפעמים אות י' מתחברת עמו. זה הוא אדם המצליח. פניו מקמטות, מתולדות האבעבועות. עיניו אדמות. זה הוא בין אותן התולדות של צרעת. שעיניו לפעמים דולפות דמעות. קמטי מצחו ארבעה, ושנים עוברים רשומים, כאריח על גבי לבנה. שערו גדול. זה מצליח, וירא חטא, משבח את עצמו בכל, יותר ממה שיש בו. ובזמן שמתנועע, עיניו דולפות דמעות. וכאב באפו, עד שמוציא לחה ירקה. וזה קשה מאותם סוגי הצרעת. מי שמשתתף עמו מצליח. נאמן הוא בכל.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים