׳ויהי בשלשים שנה׳ שלא נודע אומרו - ירידת השכינה בגלות והאש שהקיפה
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - סיום סתרי הפרצוף בספר תולדות אדם ו ׳ויהי בשלשים שנה׳ ביחזקאל · מאמר 46 · פיסקה 16
לשון הזוהר
פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, (יחזקאל א׳:א׳) ׳וַיְהִי בִּשְׁלשִׁים שָׁנָה בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְּתוֹךְ הַגּוֹלָה עַל נְהַר כְּבָר נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים׳. הַאי קְרָא לָא אִתְּמָר מַאן אֲמָרָהּ, אִי יְחֶזְקֵאל, הָא כְתִיב אֲבַתְרֵיהּ, (שם) ׳הָיֹה הָיָה דְבַר ה' אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן׳. וְהַאי קְרָא אִצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב בְּקַדְמִיתָא, דְּהָא בִּרְשׁוּתָא קָאֲמַר, וּלְבָתַר ׳וַיְהִי בִּשְׁלשִׁים׳. אֶלָּא יְחֶזְקֵאל קָאֲמַר לֵיהּ, וּבִרְשׁוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, קָאֲמַר כָּל מַה דְּקָאֲמַר, וְגַלֵּי כָּל מַה דְּגַלֵּי. וְהַאי קְרָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָיא. אֲבָל נְבוּאָה דָא הֲוַות, בְּזִמְנָא דְּנָחֲתַת שְׁכִינְתָּא עִמְּהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, וִיקָרָא עִילָּאָה מְנַצְצָא, סְתִימָא אִסְתַּכְּלוּתָא דְּהַהוּא דְּאִיקְּרֵי זֹהַר שְׁכִינְתָּא, דְּמֵהַהוּא זוֹהֲרָא אִתְּזָנַת, לָא אִזְדַּהֲרָא. וּשְׁכִינְתָּא עִילָּאָה אִסְתַּלְקַת מֵעַל בְּנִין, וְאִתְיְיהַב רְשׁוּ לְשִׁבְעִין שְׁנִין אָחֳרָנִין דְּמַלְכוּת בָּבֶל לְשַׁלְּטָאָה. אַדְהָכֵי, נָחֲתַת אֶשָּׁא מִלְּעֵילָא, וְסָחֲרָא לוֹן, וַהֲווּ שָׁמְעִין קָל מַשִּׁרְיָין עִילָּאִין, מִגּוֹ אֶשָּׁא. חָדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֲמַר לֵיהּ פְּתַח פּוּמָךְ וִינַהֲרוּן מִלִּין.
תרגום
פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, (יחזקאל א׳:א׳) ׳וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה עַל נְהַר כְּבָר נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים׳ (יחזקאל א, א) - פָּסוּק זֶה לֹא נֶאֱמַר מִי אֲמָרוֹ, אִם יְחֶזְקֵאל, הֲרֵי כָּתוּב אַחֲרָיו, (שם) ׳הָיֹה הָיָה דְבַר ה' אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן׳ - וּפָסוּק זֶה צָרִיךְ הָיָה לִכְתֹּב בַּתְּחִלָּה, שֶׁהֲרֵי בִּרְשׁוּת אוֹמֵר, וְאַחַר כָּךְ ׳וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים׳. אֶלָּא יְחֶזְקֵאל אוֹמֵר אוֹתוֹ, וּבִרְשׁוּת הקב"ה, אוֹמֵר כָּל מַה שֶּׁאוֹמֵר, וּמְגַלֶּה כָּל מַה שֶּׁמְּגַלֶּה. וּפָסוּק זֶה בֵּאֲרוּהוּ הַחֲבֵרִים. אֲבָל נְבוּאָה זוֹ הָיְתָה, בִּזְמַן שֶׁיָּרְדָה הַשְּׁכִינָה עִם יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, וְהַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן נוֹצֵץ, סְתוּמָה הִסְתַּכְּלוּת אוֹתוֹ הַנִּקְרָא זֹהַר הַשְּׁכִינָה, שֶׁמֵּאוֹתוֹ הַזֹּהַר נִזּוֹנָה, לֹא נִזְהֲרָה. וְהַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה הִסְתַּלְּקָה מֵעַל הַבָּנִים, וְנִתְּנָה רְשׁוּת לְשִׁבְעִים שָׁנִים אֲחֵרוֹת שֶׁל מַלְכוּת בָּבֶל לִשְׁלֹט. בְּתוֹךְ כָּךְ, יָרְדָה אֵשׁ מִלְּמַעְלָה, וְהִקִּיפָה אוֹתָם, וְהָיוּ שׁוֹמְעִים קוֹל מַחֲנוֹת עֶלְיוֹנִים, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. שָׂמַח רַבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר לוֹ, פְּתַח פִּיךָ וְיָאִירוּ דְּבָרִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח רבי אלעזר ואמר, (יחזקאל א׳:א׳) ׳ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש ואני בתוך הגולה על נהר כבר נפתחו השמים ואראה מראות אלהים׳. האי קרא לא אתמר מאן אמרה, אי יחזקאל, הא כתיב אבתריה, (שם) ׳היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן׳. והאי קרא אצטריך למיכתב בקדמיתא, דהא ברשותא קאמר, ולבתר ׳ויהי בשלשים׳. אלא יחזקאל קאמר ליה, וברשותא דקודשא בריך הוא, קאמר כל מה דקאמר, וגלי כל מה דגלי. והאי קרא אוקמוה חברייא. אבל נבואה דא הוות, בזמנא דנחתת שכינתא עמהון דישראל בגלותא, ויקרא עילאה מנצצא, סתימא אסתכלותא דההוא דאיקרי זהר שכינתא, דמההוא זוהרא אתזנת, לא אזדהרא. ושכינתא עילאה אסתלקת מעל בנין, ואתייהב רשו לשבעין שנין אחרנין דמלכות בבל לשלטאה. אדהכי, נחתת אשא מלעילא, וסחרא לון, והוו שמעין קל משריין עילאין, מגו אשא. חדי רבי שמעון, אמר ליה פתח פומך וינהרון מלין.
התרגום: פתח רבי אלעזר ואמר, (יחזקאל א׳:א׳) ׳ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש ואני בתוך הגולה על נהר כבר נפתחו השמים ואראה מראות אלהים׳ (יחזקאל א, א) - פסוק זה לא נאמר מי אמרו, אם יחזקאל, הרי כתוב אחריו, (שם) ׳היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן׳ - ופסוק זה צריך היה לכתב בתחלה, שהרי ברשות אומר, ואחר כך ׳ויהי בשלשים׳. אלא יחזקאל אומר אותו, וברשות הקב"ה, אומר כל מה שאומר, ומגלה כל מה שמגלה. ופסוק זה בארוהו החברים. אבל נבואה זו היתה, בזמן שירדה השכינה עם ישראל בגלות, והכבוד העליון נוצץ, סתומה הסתכלות אותו הנקרא זהר השכינה, שמאותו הזהר נזונה, לא נזהרה. והשכינה העליונה הסתלקה מעל הבנים, ונתנה רשות לשבעים שנים אחרות של מלכות בבל לשלט. בתוך כך, ירדה אש מלמעלה, והקיפה אותם, והיו שומעים קול מחנות עליונים, מתוך האש. שמח רבי שמעון, אמר לו, פתח פיך ויאירו דברים.
מן המפרשים
כתם פז: מן המקבילה בויצא מאמר ח, ב (קמט.) - התאמה חלקית פתח ואמר היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי וכו' היה היה נבואה לשעתא יבאר כי זאת הנבואה היתה לשעה שהשעה צריכה לכך לפי שהיו ישראל בגלות וכדי שלא יתיאשו מהגאולה באת הנבואה הזאת…
מקדש מלך: מן המקבילה בויחי מאמר ל, יח (רכב:) - התאמה חלקית אמר קב"ה אי יוסף אסתלק מהכא וכו' פי' שלא יקשה לך גם יוסף היה ראוי להעלותו ממצרים כמו יעקב ולמה אצטריך לן למרמי ארונא דיליה במיא. ותירץ אי יוסף וכו' לפי שיוסף הוא מרכבה לשכינה…
אור החמה: מן המקבילה בויצא מאמר ח, ב (קמט.) - התאמה חלקית ת"ח מה כתיב ויחלום וגו' בא להכריח מה שאמר כי החלום מתפשט לכמה דרגין לתתא עד הארץ וזהו ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו אחוז ומגיע השמימה ואף שאין ראי' לדבר זכר לדבר. דאצטריך על…