ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 46: יתרו בהמשכו - סיום סתרי הפרצוף בספר תולדות אדם ו ׳ויהי בשלשים שנה׳ ביחזקאל › פיסקה 14

מטתו שלמה של יעקב - סיגי הכסף והזהב שיצאו מן הראשונים

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - סיום סתרי הפרצוף בספר תולדות אדם ו ׳ויהי בשלשים שנה׳ ביחזקאל · מאמר 46 · פיסקה 14

לשון הזוהר

וְהוּא כְּגַוְונָא דְּאָדָם קַדְמָאָה, דְּאִיהוּ קֳדָם לִיצִירָה, יְצִיר כַּפָּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אוּף יַעֲקֹב רִאשׁוֹן. רִאשׁוֹן לִשְׁלִימוּ, ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה׳, דְּהֲוָה עַרְסֵיהּ שְׁלִים. מַה דְּלֵית הָכֵי בְּאַבְרָהָם, דְּנָפֵיק מִנֵּיהּ יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה, דְּאִינוּן סִיגֵי הַכֶּסֶף. וְאָדָם, דְּנָפַק מִנֵּיהּ קַיִן. וְנֹחַ, דְּנָפַק מִנֵּיהּ חָם. וְיִצְחָק, דְּנָפַק מִנֵּיהּ עֵשָׂו, סִיגֵי דַהֲבָא. אֲבָל יַעֲקֹב עַרְסֵיהּ שְׁלֵימָא אִיהוּ. וְעַל דָּא בֵּיהּ בָּחַר ה' מִכָּל הָעַמִּים. דִּכְתִיב, (תהילים קל״ה:ד׳-ה׳) ׳כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ׳, וּכְתִיב (דברים ל״ב:ט׳) ׳כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ׳. עַד כָּאן סִתְרֵי תּוֹרָה.

תרגום

וְהוּא כְּעֵין אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא קֹדֶם לַיְּצִירָה, יְצִיר כַּפָּיו שֶׁל הקב"ה. גַּם יַעֲקֹב רִאשׁוֹן. רִאשׁוֹן לִשְׁלֵמוּת, ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה׳, שֶׁהָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּאַבְרָהָם, שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה, שֶׁהֵם סִיגֵי הַכֶּסֶף. וְאָדָם, שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ קַיִן. וְנֹחַ, שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ חָם. וְיִצְחָק, שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו, סִיגֵי זָהָב. אֲבָל יַעֲקֹב מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה הִיא. וְעַל זֶה בּוֹ בָּחַר ה' מִכָּל הָעַמִּים. שֶׁכָּתוּב, (תהילים קל״ה:ד׳-ה׳) ׳כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ׳ - וְכָתוּב (דברים ל״ב:ט׳) ׳כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ׳ (דברים לב, ט) - עַד כָּאן סִתְרֵי תוֹרָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והוא כגוונא דאדם קדמאה, דאיהו קדם ליצירה, יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא. אוף יעקב ראשון. ראשון לשלימו, ׳קדש ישראל לה' ראשית תבואתה׳, דהוה ערסיה שלים. מה דלית הכי באברהם, דנפיק מניה ישמעאל ובני קטורה, דאינון סיגי הכסף. ואדם, דנפק מניה קין. ונח, דנפק מניה חם. ויצחק, דנפק מניה עשו, סיגי דהבא. אבל יעקב ערסיה שלימא איהו. ועל דא ביה בחר ה' מכל העמים. דכתיב, (תהילים קל״ה:ד׳-ה׳) ׳כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגלתו׳, וכתיב (דברים ל״ב:ט׳) ׳כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו׳. עד כאן סתרי תורה.

התרגום: והוא כעין אדם הראשון, שהוא קדם ליצירה, יציר כפיו של הקב"ה. גם יעקב ראשון. ראשון לשלמות, ׳קדש ישראל לה' ראשית תבואתה׳, שהיתה מטתו שלמה. מה שאין כן באברהם, שיצא ממנו ישמעאל ובני קטורה, שהם סיגי הכסף. ואדם, שיצא ממנו קין. ונח, שיצא ממנו חם. ויצחק, שיצא ממנו עשו, סיגי זהב. אבל יעקב מטתו שלמה היא. ועל זה בו בחר ה' מכל העמים. שכתוב, (תהילים קל״ה:ד׳-ה׳) ׳כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגלתו׳ - וכתוב (דברים ל״ב:ט׳) ׳כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו׳ (דברים לב, ט) - עד כאן סתרי תורה.

מן המפרשים

שעת רצון: מן המקבילה בשמות מאמר כו, ג (יד:) - התאמה חלקית כגוונא דא עבד קב"ה בארעא זריק לכל עמין כגוונא דא עבד קב"ה בארעא זריק לכל עמין כו'. פירוש, כמו שעשה ז"א באצילות, זריק לכל הקליפה ולכל הגבורות והוא נסיב ליה לחולקיה למלכות נוקבא…

הסולם: מן המקבילה בשמות מאמר כו, ג (יד:) - התאמה חלקית כגוונא דא עביד וכו': כעין זה עשה הקב"ה בארץ, זרק כל העמים לכל צד, ומינה עליהם ממונים, ז"ש, אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים. והוא דהיינו הקב"ה, לקח לחלקו את כנסת ישראל. ז"ש כי חלק…

לכל המפרשים על פיסקה זו