ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 46: יתרו בהמשכו - סיום סתרי הפרצוף בספר תולדות אדם ו ׳ויהי בשלשים שנה׳ ביחזקאל › פיסקה 11

׳ועל ספרך כלם יכתבו׳ - ספר תולדות אדם וציורי הקמטים שבעור

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - סיום סתרי הפרצוף בספר תולדות אדם ו ׳ויהי בשלשים שנה׳ ביחזקאל · מאמר 46 · פיסקה 11

לשון הזוהר

׳וְעַל סִפְרְךָ כּוּלָּם יִכָּתֵבוּ׳. זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם לִדְיוֹקְנִין. דִּבְהַאי סִפְרָן שֶׁל צַדִּיקִים, הֲווֹ אִתְחַקְּקָן כָּל דְּיוֹקְנִין בְּעָלְמָא. בְּצֵירוּפָא דְאַתְוָון, זר"ה פס"ץ. וְתַמָּן ׳כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ׳, בְּצִיּוּרִין דִּקְמָטִין, בְּמִשְׁכָא דְאָדָם, כְּגַוְּונָא דִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, דְּתַמָּן כּוֹכָבִים, ׳הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא׳ (ישעיה מ, כו). לְזַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל ׳עַבְדִּי, יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ׳. דְּאִינוּן אִיקְּרוּן אָדָם, דִּכְתִיב ׳וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם׳ (יחזקאל לד, לא). וּבְגִינֵהוֹן אִתְבְּרֵי עָלְמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה׳ (ירמיה ב, ג). דְּאִינוּן עָאלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה, עַד לָא אִתְבְּרֵי עָלְמָא. וְכָלְהוֹ ׳וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ׳.

תרגום

׳וְעַל סִפְרְךָ כּוּלָּם יִכָּתֵבוּ׳ (תהלים קלט, טז) - זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם לִדְמֻיּוֹת. שֶׁבְּסֵפֶר זֶה שֶׁל הַצַּדִּיקִים, הָיוּ נֶחְקָקוֹת כָּל הַדְּמֻיּוֹת בָּעוֹלָם. בְּצֵרוּף הָאוֹתִיּוֹת, זר"ה פס"ץ. וְשָׁם ׳כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ׳, בְּצִיּוּרֵי הַקְּמָטִים, בְּעוֹר שֶׁל אָדָם, כְּעֵין רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, שֶׁשָּׁם כּוֹכָבִים, ׳הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא׳ (ישעיה מ, כו) - לְזֶרַע יִשְׂרָאֵל ׳עַבְדִּי, יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ׳ - שֶׁהֵם נִקְרָאִים אָדָם, שֶׁכָּתוּב ׳וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם׳ (יחזקאל לד, לא) - וּבִשְׁבִילָם נִבְרָא הָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה׳ (ירמיה ב, ג). שֶׁהֵם עָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה, עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם. וְכֻלָּם ׳וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ועל ספרך כולם יכתבו׳. זה ספר תולדות אדם לדיוקנין. דבהאי ספרן של צדיקים, הוו אתחקקן כל דיוקנין בעלמא. בצירופא דאתוון, זר"ה פס"ץ. ותמן ׳כלם יכתבו׳, בציורין דקמטין, במשכא דאדם, כגוונא דרקיע השמים, דתמן כוכבים, ׳המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא׳ (ישעיה מ, כו). לזרעא דישראל ׳עבדי, יעקב אשר בחרתיך׳. דאינון איקרון אדם, דכתיב ׳ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם׳ (יחזקאל לד, לא). ובגינהון אתברי עלמא. הדא הוא דכתיב, ׳קדש ישראל לה' ראשית תבואתה׳ (ירמיה ב, ג). דאינון עאלו במחשבה, עד לא אתברי עלמא. וכלהו ׳ועל ספרך כלם יכתבו׳.

התרגום: ׳ועל ספרך כולם יכתבו׳ (תהלים קלט, טז) - זה ספר תולדות אדם לדמיות. שבספר זה של הצדיקים, היו נחקקות כל הדמיות בעולם. בצרוף האותיות, זר"ה פס"ץ. ושם ׳כלם יכתבו׳, בציורי הקמטים, בעור של אדם, כעין רקיע השמים, ששם כוכבים, ׳המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא׳ (ישעיה מ, כו) - לזרע ישראל ׳עבדי, יעקב אשר בחרתיך׳ - שהם נקראים אדם, שכתוב ׳ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם׳ (יחזקאל לד, לא) - ובשבילם נברא העולם. זהו שכתוב, ׳קדש ישראל לה' ראשית תבואתה׳ (ירמיה ב, ג). שהם עלו במחשבה, עד שלא נברא העולם. וכלם ׳ועל ספרך כלם יכתבו׳.

מן המפרשים

קרני אור: מן המקבילה בפנחס מאמר קיג, ב (רנג.) ◆ מאינון בְכוֹרִים מאינון בְכוֹרִים. ר"ל כל ספי' נק' בכור:

הסולם: מן המקבילה בפנחס מאמר קיג, ב (רנג.) וביום הבכורים בהקריבכם וגו' : ר' אבא אמר, יום הבכורים, הם בכורים עליונים של התורה, שהם או"א, ז"ש ראשית בכורי אדמתך תביא וגו' . אמר רעיא מהימנא, כמו בכורים לאמם, כן נקראים פירות בכורים של…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: מן המקבילה בפנחס מאמר קיג, ב (רנג.) מאן יום דא נהר הוקשה לו ב' דברים א' מהו יום הביכורים וכי באותו יום היו מבכרים הפירות. ואם הוא מפני שאז היו מביאים בכורים הו"לל וביום הבאת הביכורים ב' למה נק' כן שאם כפרש"י שהוא על שתי הלחם…

לכל המפרשים על פיסקה זו