סימני האשה המתקיימת - הבן המבוע בתורה מששים חסר אחד הנאספים
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - צורות האף בחכמת הפרצוף וישיבת התינוקות שנאספו בטרם עת · מאמר 45 · פיסקה 6
לשון הזוהר
אָת חַד אִית לֵיהּ בָּתַר אוּדְנֵיהּ יָמִינָא, רוֹשֶׁם דְּטוּלְפְּחָא, וְחַד שַׂעֲרָא דְּתָלֵי בְּרֵישׁ אוּדְנֵיהּ. וְאֶצְבְּעָא זְעִירָא דִּי בִּידָא שְׂמָאלָא כָּפֵיף כְּדֵין תִּתְקַיֵּים וְתוֹלִיד בְּנִין וּבְנָן. אִי סִימָנִין אִלֵּין תֶּהֱוְיָן לָהּ. בֵּין רַגְלָהָא יִכְרַע וְיִפּוֹל חַד בְּרָא, בֵּין אִינוּן דִּיהֵא מַבּוּעָא דִּנְבִיעַ בְּאוֹרַיְיתָא. הוּא מְקָרֵב וּמַפִּיק מַבּוּעִין וְנַחֲלִין דְּאוֹרַיְיתָא, וּבִשְׁנִין זְעִירִין יִתְכְּנֵשׁ מֵעָלְמָא. הַאי אִיהוּ מֵאִינוּן אֶלֶף, דְּמִתְכַּנְשִׁין מֵעָלְמָא מֵרֵישׁ שַׁתָּא וְעַד רֵישׁ שַׁתָּא. בְּיוֹמִין קַדְמָאִין. מִדְּאִתְחְרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, לָא אַשְׁכַּח בַּר שִׁתִּין חָסֵר חַד, וְאִלֵּין אִינוּן דְּמִסְתַּלְּקֵי מֵעָלְמָא, כַּד יַהֲבֵי רֵיחָא, עַד לָא מָטָא זִמְנַיְיהוּ.
תרגום
אוֹת אַחַת יֵשׁ לָהּ אַחַר אָזְנָהּ הַיְמָנִית, סִימַן עֲדָשָׁה, וּשְׂעָרָה אַחַת הַתְּלוּיָה בְּרֹאשׁ אָזְנָהּ. וְאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁבְּיָדָהּ הַשְּׂמָאלִית כְּפוּפָה, אָז תִּתְקַיֵּים וְתוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת. אִם סִימָנִים אֵלֶּה יִהְיוּ לָהּ. בֵּין רַגְלֶיהָ יִכְרַע וְיִפֹּל בֵּן אֶחָד, מֵאֵלֶּה שֶׁיִּהְיֶה מַבּוּעַ הַנּוֹבֵעַ בַּתּוֹרָה. הוּא מְקָרֵב וּמוֹצִיא מַבּוּעִים וּנְחָלִים שֶׁל תּוֹרָה, וּבְשָׁנִים מוּעָטוֹת יֵאָסֵף מִן הָעוֹלָם. זֶה הוּא מֵאוֹתָם הָאֶלֶף, הַנֶּאֱסָפִים מִן הָעוֹלָם מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים. מֵאָז שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לֹא מָצָא אֶלָּא שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד, וְאֵלֶּה הֵם הַנִּסְתַּלְּקִים מִן הָעוֹלָם, כְּשֶׁנּוֹתְנִים רֵיחַ, עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: את חד אית ליה בתר אודניה ימינא, רושם דטולפחא, וחד שערא דתלי בריש אודניה. ואצבעא זעירא די בידא שמאלא כפיף כדין תתקיים ותוליד בנין ובנן. אי סימנין אלין תהוין לה. בין רגלהא יכרע ויפול חד ברא, בין אינון דיהא מבועא דנביע באורייתא. הוא מקרב ומפיק מבועין ונחלין דאורייתא, ובשנין זעירין יתכנש מעלמא. האי איהו מאינון אלף, דמתכנשין מעלמא מריש שתא ועד ריש שתא. ביומין קדמאין. מדאתחרב בי מקדשא, לא אשכח בר שתין חסר חד, ואלין אינון דמסתלקי מעלמא, כד יהבי ריחא, עד לא מטא זמנייהו.
התרגום: אות אחת יש לה אחר אזנה הימנית, סימן עדשה, ושערה אחת התלויה בראש אזנה. ואצבע קטנה שבידה השמאלית כפופה, אז תתקיים ותוליד בנים ובנות. אם סימנים אלה יהיו לה. בין רגליה יכרע ויפל בן אחד, מאלה שיהיה מבוע הנובע בתורה. הוא מקרב ומוציא מבועים ונחלים של תורה, ובשנים מועטות יאסף מן העולם. זה הוא מאותם האלף, הנאספים מן העולם מראש השנה ועד ראש השנה. בימים הראשונים. מאז שחרב בית המקדש, לא מצא אלא ששים חסר אחד, ואלה הם הנסתלקים מן העולם, כשנותנים ריח, עד שלא הגיע זמנם.