רדיפת חטא הנעורים - נפילה שבסוף כפי שעת התשובה
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - צורות האף בחכמת הפרצוף וישיבת התינוקות שנאספו בטרם עת · מאמר 45 · פיסקה 3
לשון הזוהר
כַד מָטָא לְיוֹמִין דְּסִיבוּ, נָפַל מֵאֲתַר דְּרָכִיב בֵּיהּ, אוֹ סוּסְיָיא, אוֹ חַמְרָא, אוֹ נָפִיל מִן כּוֹתְלָא, וּמִנֵּיהּ יִתְחַלַּשׁ וִימוּת. דְּהָא חוֹבָא דְּחָב בְּעוּלֵימוֹי בַּהֶבֶל רָדִיף אֲבַתְרֵיהּ. וְאִי הַהוּא גַבְרָא תָּב בִּתְיוּבְתָּא בְּאֶמְצַע יוֹמוֹי, נָפִיל מִגּוֹ חוּלְשָׁא דְּבֵיהּ, וִימוּת. וְאִי תָּב בְּעוּלֵימוֹי, כְּדֵין תִּשְׁכַּח שִׁרְטוּטִין דְּמִצְחֵיהּ, תְּלַת רַבְרְבִין וְאַרְבָּעָה זְעִירִין. וּתְרֵין תְּרֵין מִגּוֹ עֵינוֹי דְּסָלְקִין לְעֵילָא. הַאי בְּאוֹרַח כָּל אַרְעָא יְהֵא מַרְעֵיהּ. וְיִפּוֹל מֵעַרְסֵיהּ, וִימוּת. דְּהָא לְעָלְמִין אִית בֵּיהּ נְפִילָה לְבַסּוֹף.
תרגום
כְּשֶׁהִגִּיעַ לִימֵי הַזִּקְנָה, נָפַל מִן הַמָּקוֹם שֶׁרָכַב בּוֹ, אוֹ סוּס, אוֹ חֲמוֹר, אוֹ נוֹפֵל מִן הַכֹּתֶל, וּמִמֶּנּוּ יֵחָלֵשׁ וְיָמוּת. שֶׁהֲרֵי הַחֵטְא שֶׁחָטָא בִּנְעוּרָיו בַּהֶבֶל רוֹדֵף אַחֲרָיו. וְאִם אוֹתוֹ הָאִישׁ שָׁב בִּתְשׁוּבָה בְּאֶמְצַע יָמָיו, יִפֹּל מִתּוֹךְ חֻלְשָׁה שֶׁבּוֹ, וְיָמוּת. וְאִם שָׁב בִּנְעוּרָיו, אָז תִּמְצָא קַוִּים בְּמִצְחוֹ, שְׁלֹשָׁה גְּדוֹלִים וְאַרְבָּעָה קְטַנִּים. וּשְׁנַיִם שְׁנַיִם מִתּוֹךְ עֵינָיו הָעוֹלִים לְמַעְלָה. זֶה כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ תִּהְיֶה מַחֲלָתוֹ. וְיִפֹּל מֵעֲרִיסָתוֹ, וְיָמוּת. שֶׁהֲרֵי לְעוֹלָם יֵשׁ בּוֹ נְפִילָה לְבַסּוֹף.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כד מטא ליומין דסיבו, נפל מאתר דרכיב ביה, או סוסייא, או חמרא, או נפיל מן כותלא, ומניה יתחלש וימות. דהא חובא דחב בעולימוי בהבל רדיף אבתריה. ואי ההוא גברא תב בתיובתא באמצע יומוי, נפיל מגו חולשא דביה, וימות. ואי תב בעולימוי, כדין תשכח שרטוטין דמצחיה, תלת רברבין וארבעה זעירין. ותרין תרין מגו עינוי דסלקין לעילא. האי באורח כל ארעא יהא מרעיה. ויפול מערסיה, וימות. דהא לעלמין אית ביה נפילה לבסוף.
התרגום: כשהגיע לימי הזקנה, נפל מן המקום שרכב בו, או סוס, או חמור, או נופל מן הכתל, וממנו יחלש וימות. שהרי החטא שחטא בנעוריו בהבל רודף אחריו. ואם אותו האיש שב בתשובה באמצע ימיו, יפל מתוך חלשה שבו, וימות. ואם שב בנעוריו, אז תמצא קוים במצחו, שלשה גדולים וארבעה קטנים. ושנים שנים מתוך עיניו העולים למעלה. זה כדרך כל הארץ תהיה מחלתו. ויפל מעריסתו, וימות. שהרי לעולם יש בו נפילה לבסוף.