הגנת הזכות בעת צרה - הסימן הנסתר שבמצחו והמשתתף עמו המצליח
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - צורות האף בחכמת הפרצוף וישיבת התינוקות שנאספו בטרם עת · מאמר 45 · פיסקה 14
לשון הזוהר
וְעַל דָּא, מַאן יְשֵׁיזֵיב לוֹן מֵעִינּוּיָא, הַהוּא זְכוּ אַגֵּין עַל בְּנוֹי. וְהוּא, חַד מִנַּיְיהוּ דְּהַהוּא זְכוּ אַגֵּין עֲלֵיהּ, בְּעִידָן עַקְתֵיהּ. לְהָא אִית לֵיהּ רוֹשֶׁם בְּמִצְחֵיהּ. חַיָיבָא, אוֹ גַּיָּיפָא אִיהוּ. וְלָא אִתְחֲזֵי קַמֵּי בְּנֵי נָשָׁא, דְּלָא יָדְעִין בֵּיהּ. דָּא אַצְלַח. וּמַאן דְּאִתְחַבַּר בַּהֲדֵיהּ, יַצְלַח יַתִּיר מִנֵּיהּ.
תרגום
וְעַל זֶה, מִי יַצִּיל אוֹתָם מֵהָעִנּוּי, אוֹתָהּ הַזְּכוּת מְגִנָּה עַל בָּנָיו. וְהוּא, אֶחָד מֵהֶם שֶׁאוֹתָהּ הַזְּכוּת מְגִנָּה עָלָיו, בְּעֵת צָרָתוֹ. לָזֶה יֵשׁ לוֹ סִימָן בְּמִצְחוֹ. חַיָּב, אוֹ בַּעַל נִאוּף הוּא. וְלֹא נִרְאֶה לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, שֶׁלֹּא יֵדְעוּ בּוֹ. זֶה מַצְלִיחַ. וּמִי שֶׁמִּתְחַבֵּר עִמּוֹ, יַצְלִיחַ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועל דא, מאן ישיזיב לון מעינויא, ההוא זכו אגין על בנוי. והוא, חד מנייהו דההוא זכו אגין עליה, בעידן עקתיה. להא אית ליה רושם במצחיה. חייבא, או גייפא איהו. ולא אתחזי קמי בני נשא, דלא ידעין ביה. דא אצלח. ומאן דאתחבר בהדיה, יצלח יתיר מניה.
התרגום: ועל זה, מי יציל אותם מהענוי, אותה הזכות מגנה על בניו. והוא, אחד מהם שאותה הזכות מגנה עליו, בעת צרתו. לזה יש לו סימן במצחו. חיב, או בעל נאוף הוא. ולא נראה לפני בני אדם, שלא ידעו בו. זה מצליח. ומי שמתחבר עמו, יצליח יותר ממנו.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: