בין שתי האותיות במשקל שוה - זכות מעטה מאביו הרשומה בעמוד הנער
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - צורות האף בחכמת הפרצוף וישיבת התינוקות שנאספו בטרם עת · מאמר 45 · פיסקה 12
לשון הזוהר
וְאִי מִתְעַבְרִין שִׁרְטוּטִין מֵעַל מִצְחֵיהּ, וְאִינוּן ג' רַבְרְבָן וְג' זְעִירִין, וְשַׂעֲרֵיהּ אוּכָם, הָא אִיהוּ בֵּין תְּרֵין אַתְוָון בְּמַתְקְלָא. דָּא נָמִיךְ רֵישָׁא, וְחַיִּיךְ בְּמִלּוֹי. שַׂעֲרֵיהּ שְׁעִיעַ וְלָא כָּל כַּךְ, צַעֲרִין רַבְרְבִין מִתְעָרִין עֲלוֹי, וְאִשְׁתְּזֵיב מִכָּלְהוֹ. דָּא, זְכוּ זְעֵירָא מֵאֲבוֹי מֵגִין עֲלֵיהּ. וְהַהוּא זְכוּ אִתְרְשִׁים גּוֹ עַמּוּדָא דְּקָאִים בֵּיהּ הַהוּא נַעַר. וְאִיהוּ זָכֵי בְּחַד יַתְמָא. בְּגִין דְּכָל יְתָם וְאַרְמַלְתָּא, קָיְימִין בְּפִקְדוֹנֵיהּ דְּמטטרו"ן, דְּקָיְימָא לְדַיְינָא בְּאִינוּן שִׁבְעִין סַנְהֶדְּרִין.
תרגום
וְאִם עוֹבְרִים הַקַּוִּים מֵעַל מִצְחוֹ, וְהֵם שְׁלֹשָׁה גְּדוֹלִים וּשְׁלֹשָׁה קְטַנִּים, וּשְׂעָרוֹ שָׁחֹר, הֲרֵי הוּא בֵּין שְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת בְּמִשְׁקָל שָׁוֶה. זֶה נָמוּךְ רֹאשׁ, וְשׂוֹחֵק בִּדְבָרָיו. שְׂעָרוֹ חָלָק וְלֹא כָּל כָּךְ, צָרוֹת גְּדוֹלוֹת מִתְעוֹרְרוֹת עָלָיו, וְנִצָּל מִכֻּלָּן. זֶה, זְכוּת מְעַטָּה מֵאָבִיו מְגִנָּה עָלָיו. וְאוֹתָהּ הַזְּכוּת נִרְשֶׁמֶת בְּתוֹךְ הָעַמּוּד שֶׁעוֹמֵד בּוֹ אוֹתוֹ הַנַּעַר. וְהוּא זוֹכֶה בְּיָתוֹם אֶחָד. מִשּׁוּם שֶׁכָּל יָתוֹם וְאַלְמָנָה, עוֹמְדִים בְּפִקְדוֹנוֹ שֶׁל מטטרו"ן, הָעוֹמֵד לְדַיֵּן בְּאוֹתָם שִׁבְעִים סַנְהֶדְרִין.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואי מתעברין שרטוטין מעל מצחיה, ואינון ג' רברבן וג' זעירין, ושעריה אוכם, הא איהו בין תרין אתוון במתקלא. דא נמיך רישא, וחייך במלוי. שעריה שעיע ולא כל כך, צערין רברבין מתערין עלוי, ואשתזיב מכלהו. דא, זכו זעירא מאבוי מגין עליה. וההוא זכו אתרשים גו עמודא דקאים ביה ההוא נער. ואיהו זכי בחד יתמא. בגין דכל יתם וארמלתא, קיימין בפקדוניה דמטטרו"ן, דקיימא לדיינא באינון שבעין סנהדרין.
התרגום: ואם עוברים הקוים מעל מצחו, והם שלשה גדולים ושלשה קטנים, ושערו שחר, הרי הוא בין שתי האותיות במשקל שוה. זה נמוך ראש, ושוחק בדבריו. שערו חלק ולא כל כך, צרות גדולות מתעוררות עליו, ונצל מכלן. זה, זכות מעטה מאביו מגנה עליו. ואותה הזכות נרשמת בתוך העמוד שעומד בו אותו הנער. והוא זוכה ביתום אחד. משום שכל יתום ואלמנה, עומדים בפקדונו של מטטרו"ן, העומד לדין באותם שבעים סנהדרין.