ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 44: יתרו בהמשכו - סתרי העינים בחכמת הפרצוף ורשימת החטאים בגוף האדם › פיסקה 8

סימן ראש אדם שתחת טבורו - עון אשת איש התלוי בערף הנחש

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - סתרי העינים בחכמת הפרצוף ורשימת החטאים בגוף האדם · מאמר 44 · פיסקה 8

לשון הזוהר

שַׂעֲרֵיהּ שְׁעִיעַ וְתַלְיָא. וְלִישָׁנֵיהּ כְּחַרְבָּא. תְּחוֹת עֵינוֹי קְמִיטִין, תְּלַת רַבְרְבִין וּתְלַת זְעִירָן, וְאִי אִית ד' זְעִירִין וּתְלַת רַבְרְבִין, כְּדֵין תִּשְׁכַּח תְּרֵין שִׁרְטוּטִין בְּמִצְחֵיהּ, עָבְרִין מִסְטַר לִסְטַר, וּתְלַת דְּמָטוֹ וְלָא מָטוֹ. תְּחוֹת טַבּוּרֵיהּ קָיְימָא רִישׁוּמָא חַד, צִיּוּרָא דְּרֵישָׁא דְּבַּר נָשׁ, אוּכָם וְחִיוָּור תְּרֵין שַׂעֲרִין תַּלְיָין בֵּיהּ. הַהוּא בַּר נָשׁ אִתְכְּשַׁל בְּאִיתַּת גְּבַר מִיּוֹמִין רְחִיקִין, וְלָא תָּב מֵהַהוּא חוֹבָא. מַרְעִין רָדְפִין אֲבַתְרֵיהּ. וְעַל דָּא חַד מֵאִינוּן מַרְעִין, דִּצְרִיךְ לְאוֹשְׁדָא שֶׁתֶּן וְלָא יָכִיל. דְּעַד כְּעָן הַהוּא חוֹבָא תַּלְיָיא בְּקַדְלֵיהּ דְּנָחָשׁ עֲקִימָא, וְשַׁלִּיט עֲלֵיהּ בְּדָא. וְדָא לְסוֹף יוֹמִין דְּסִיבוּ.

תרגום

שְׂעָרוֹ חָלָק וְתָלוּי. וּלְשׁוֹנוֹ כְּחֶרֶב. תַּחַת עֵינָיו קְמָטִים, שְׁלֹשָׁה גְּדוֹלִים וּשְׁלֹשָׁה קְטַנִּים, וְאִם יֵשׁ אַרְבָּעָה קְטַנִּים וּשְׁלֹשָׁה גְּדוֹלִים, אָז תִּמְצָא שְׁנֵי קַוִּים בְּמִצְחוֹ, עוֹבְרִים מִצַּד לְצַד, וּשְׁלֹשָׁה שֶׁמַּגִּיעִים וְלֹא מַגִּיעִים. תַּחַת טַבּוּרוֹ עוֹמֵד סִימָן אֶחָד, צוּרַת רֹאשׁ אָדָם, שָׁחֹר וְלָבָן, שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת תְּלוּיוֹת בּוֹ. אוֹתוֹ הָאָדָם נִכְשַׁל בְּאֵשֶׁת אִישׁ מִיָּמִים רְחוֹקִים, וְלֹא שָׁב מֵאוֹתוֹ הַחֵטְא. חֳלָיִים רוֹדְפִים אַחֲרָיו. וְעַל זֶה אֶחָד מֵאוֹתָם הַחֳלָיִים, שֶׁצָּרִיךְ לְהַטִּיל מֵי רַגְלַיִם וְלֹא יָכוֹל. שֶׁעַד עַכְשָׁו אוֹתוֹ הַחֵטְא תָּלוּי בְּעָרְפּוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ הָעָקֹם, וְשׁוֹלֵט עָלָיו בָּזֶה. וְזֶה לְסוֹף יְמֵי הַזִּקְנָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: שעריה שעיע ותליא. ולישניה כחרבא. תחות עינוי קמיטין, תלת רברבין ותלת זעירן, ואי אית ד' זעירין ותלת רברבין, כדין תשכח תרין שרטוטין במצחיה, עברין מסטר לסטר, ותלת דמטו ולא מטו. תחות טבוריה קיימא רישומא חד, ציורא דרישא דבר נש, אוכם וחיוור תרין שערין תליין ביה. ההוא בר נש אתכשל באיתת גבר מיומין רחיקין, ולא תב מההוא חובא. מרעין רדפין אבתריה. ועל דא חד מאינון מרעין, דצריך לאושדא שתן ולא יכיל. דעד כען ההוא חובא תלייא בקדליה דנחש עקימא, ושליט עליה בדא. ודא לסוף יומין דסיבו.

התרגום: שערו חלק ותלוי. ולשונו כחרב. תחת עיניו קמטים, שלשה גדולים ושלשה קטנים, ואם יש ארבעה קטנים ושלשה גדולים, אז תמצא שני קוים במצחו, עוברים מצד לצד, ושלשה שמגיעים ולא מגיעים. תחת טבורו עומד סימן אחד, צורת ראש אדם, שחר ולבן, שתי שערות תלויות בו. אותו האדם נכשל באשת איש מימים רחוקים, ולא שב מאותו החטא. חליים רודפים אחריו. ועל זה אחד מאותם החליים, שצריך להטיל מי רגלים ולא יכול. שעד עכשו אותו החטא תלוי בערפו של הנחש העקם, ושולט עליו בזה. וזה לסוף ימי הזקנה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים