עינים גדולות וירקות בשתי אותיות - הנאמן לסודות התורה ועולה לראש העם
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - סתרי העינים בחכמת הפרצוף ורשימת החטאים בגוף האדם · מאמר 44 · פיסקה 6
לשון הזוהר
עַיְינִין רַבְרְבִין וִירוֹקִין, דָּא אִיהוּ בִּתְרֵין אַתְוָון, ר' פ"א, חַד יְחִידָא, וְחַד בִּשְׁלִימוּ. בְּמִצְחוֹי שִׁרְטוּטָא חָדָא, דְּאָזֵיל וְעָבַר מִסְּטַר לִסְטַר, וּתְלַת אָחֳרָנִין אִית דְּלָא עָבְרִין. מִצְחֵיהּ רַב. קְרִיצִין דְּעַל עֵינוֹי לָאו רַבְרְבִין. בְּדִיקֵנֵיהּ שַׂעֲרָא טְפֵי. וְאַנְפּוֹי שַׁפִּירָן סוּמָק, שַׂעֲרֵיהּ שְׁעִיעַ וְלָא כָּל כָךְ. דָּחִיל חַטָאָה אִיהוּ, רְחִים אוֹרַיְיתָא אִיהוּ, רְחִים לְאִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלִין בָּהּ, חָדֵי בְּכֹלָּא, עָבִיד טִיבוּ לְכֹלָּא, כְּדִיבָא לְתוֹעַלְתֵּיהּ, מְהֵימְנָא אִיהוּ לְרָזִין דְּאוֹרַיְיתָא, טַב אִיהוּ לְמִלִּין דְּעָלְמָא, מַאן דְּאִשְׁתַּתֵּף בַּהֲדֵיהּ לָא אַצְלַח, לֹא אִיהוּ, וְלָא אָחֳרָא. אַצְלַח אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹהִי, דְּהָא אָת ר' גָּרִים. פָּגִים אִיהוּ בְּרֵישֵׁיהּ לְעֵילָא, רְשִׁימָא דְחַד מַכְתְּשָׁא דְּהֲוָה לֵיהּ תַּמָּן, דְּעָבַד לֵיהּ חַד רַבְיָיא בְּאַבְנָא, בְּלָא רְעוּ וְכַוָּונָה, וְאִיכְסֵי בְּשַׂעֲרָא. וְהַהוּא רִישּׁוּמָא דְּמַכְתְּשָׁא, כְּגַוְונָא דְגִימְל יְוָנִי"ת. מְהֵימְנָא אִיהוּ לְגַבֵּי בְּנֵי נְשָׁא, וְסָלֵיק לְמֶהֱוֵי רֵישָׁא דְעַמָּא, עַד הָכָא רָזָא דְעַיְינִין.
תרגום
עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וִירֻקּוֹת, זֶה הוּא בִּשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, ר' פ"א, אַחַת יְחִידָה, וְאַחַת בִּשְׁלֵמוּת. בְּמִצְחוֹ קַו אֶחָד, הַהוֹלֵךְ וְעוֹבֵר מִצַּד לְצַד, וּשְׁלֹשָׁה אֲחֵרִים שֶׁאֵינָם עוֹבְרִים. מִצְחוֹ גָּדוֹל. קְמָטָיו שֶׁעַל עֵינָיו אֵינָם גְּדוֹלִים. בִּזְקָנוֹ שֵׂעָר יוֹתֵר. וּפָנָיו יָפוֹת אָדֹם, שְׂעָרוֹ חָלָק וְלֹא כָּל כָּךְ. יְרֵא חֵטְא הוּא, אוֹהֵב תּוֹרָה הוּא, אוֹהֵב אֶת אֵלֶּה הָעוֹסְקִים בָּהּ, שָׂמֵחַ בַּכֹּל, עוֹשֶׂה טוֹבָה לַכֹּל, מְשַׁקֵּר לְתוֹעַלְתּוֹ, נֶאֱמָן הוּא לְסוֹדוֹת הַתּוֹרָה, טוֹב הוּא לִדְבַר הָעוֹלָם, מִי שֶׁמִּשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ לֹא יַצְלִיחַ, לֹא הוּא, וְלֹא הָאַחֵר. מַצְלִיחַ הוּא לְבַדּוֹ, שֶׁהֲרֵי אוֹת ר' גּוֹרֶמֶת. פָּגוּם הוּא בְּרֹאשׁוֹ לְמַעְלָה, סִימָן שֶׁל חַבּוּרָה אַחַת שֶׁהָיְתָה לוֹ שָׁם, שֶׁעָשָׂה לוֹ יֶלֶד אֶחָד בְּאֶבֶן, בְּלֹא רָצוֹן וְכַוָּנָה, וְנִכְסָה בְּשֵׂעָר. וְאוֹתוֹ סִימַן הַחַבּוּרָה, כְּמוֹ צוּרַת גִימֶ"ל יְוָנִית. נֶאֱמָן הוּא אֵצֶל בְּנֵי אָדָם, וְעוֹלֶה לִהְיוֹת רֹאשׁ הָעָם, עַד כָּאן סוֹד הָעֵינַיִם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: עיינין רברבין וירוקין, דא איהו בתרין אתוון, ר' פ"א, חד יחידא, וחד בשלימו. במצחוי שרטוטא חדא, דאזיל ועבר מסטר לסטר, ותלת אחרנין אית דלא עברין. מצחיה רב. קריצין דעל עינוי לאו רברבין. בדיקניה שערא טפי. ואנפוי שפירן סומק, שעריה שעיע ולא כל כך. דחיל חטאה איהו, רחים אורייתא איהו, רחים לאינון דמשתדלין בה, חדי בכלא, עביד טיבו לכלא, כדיבא לתועלתיה, מהימנא איהו לרזין דאורייתא, טב איהו למלין דעלמא, מאן דאשתתף בהדיה לא אצלח, לא איהו, ולא אחרא. אצלח איהו בלחודוהי, דהא את ר' גרים. פגים איהו ברישיה לעילא, רשימא דחד מכתשא דהוה ליה תמן, דעבד ליה חד רבייא באבנא, בלא רעו וכוונה, ואיכסי בשערא. וההוא רישומא דמכתשא, כגוונא דגימל יוני"ת. מהימנא איהו לגבי בני נשא, וסליק למהוי רישא דעמא, עד הכא רזא דעיינין.
התרגום: עינים גדולות וירקות, זה הוא בשתי אותיות, ר' פ"א, אחת יחידה, ואחת בשלמות. במצחו קו אחד, ההולך ועובר מצד לצד, ושלשה אחרים שאינם עוברים. מצחו גדול. קמטיו שעל עיניו אינם גדולים. בזקנו שער יותר. ופניו יפות אדם, שערו חלק ולא כל כך. ירא חטא הוא, אוהב תורה הוא, אוהב את אלה העוסקים בה, שמח בכל, עושה טובה לכל, משקר לתועלתו, נאמן הוא לסודות התורה, טוב הוא לדבר העולם, מי שמשתתף עמו לא יצליח, לא הוא, ולא האחר. מצליח הוא לבדו, שהרי אות ר' גורמת. פגום הוא בראשו למעלה, סימן של חבורה אחת שהיתה לו שם, שעשה לו ילד אחד באבן, בלא רצון וכונה, ונכסה בשער. ואותו סימן החבורה, כמו צורת גימ"ל יונית. נאמן הוא אצל בני אדם, ועולה להיות ראש העם, עד כאן סוד העינים.