ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 44: יתרו בהמשכו - סתרי העינים בחכמת הפרצוף ורשימת החטאים בגוף האדם › פיסקה 1

׳ותרד בת פרעה לרחץ׳ - ירידת מדת הדין על המתרחקים מאור התורה

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - סתרי העינים בחכמת הפרצוף ורשימת החטאים בגוף האדם · מאמר 44 · פיסקה 1

לשון הזוהר

וְעוֹד וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ, דָּא חָכְמָה. מֵרָחֹק בְּהַהוּא זִמְנָא דְּמִתְרַחֲקִין יִשְׂרָאֵל מֵחָכְמַת קַבָּלַת משֶׁה, וְאִתְרַחֲקָא אִיהִי מִנַּיְיהוּ. בְּהַהוּא זִמְנָא, (שמות ב׳:ה׳) ׳וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר׳, נָחֲתָא מִדַּת הַדִּין לְקַטְרְגָא עֲלֵייהוֹן, וּלְאִתְרַחֲצָא מִדָּמָא דְיִשְׂרָאֵל, דְּאִינוּן דָּמִים דִּלְהוֹן, דְּאִינוּן חַיֵּיהוֹן. וְכֹלָּא עַל דְּהַהוּא אוֹר דְּאִתְּמָר בֵּיהּ (בראשית א׳:ד׳) ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳, עַל אוֹר דְאוֹרַיְיתָא, דַּהֲווֹ מִתְרַחֲקִין מִינָהּ, אוֹר דְּמשֶׁה וַדַּאי. ׳וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר׳. אִלֵּין הָאוּמוֹת, דְּאִינוּן עֵרֶב רַב. וְכֵן כָּל אוּמִין דְּעָלְמָא, אִתְיָיעֲטִין עֲלַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל, לְאַעֲקָרָא לוֹן מִן עָלְמָא, וְכוֹלָּא עַל סִיבָּה דְּהַהוּא אוֹר, וְזֶהוּ עַל יַד הַאי אוֹ"ר.

תרגום

וְעוֹד, ׳וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ׳ - זוֹ הַחָכְמָה. מֵרָחוֹק - בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְרַחֲקִים מֵחָכְמַת קַבָּלַת מֹשֶׁה, וְהִיא מִתְרַחֶקֶת מֵהֶם. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, (שמות ב׳:ה׳) ׳וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר׳ (שמות ב, ה) - יָרְדָה מִדַּת הַדִּין לְקַטְרֵג עֲלֵיהֶם, וּלְהִתְרַחֵץ מִדָּמָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם דָּמָם, שֶׁהֵם חַיֵּיהֶם. וְהַכֹּל עַל אוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית א׳:ד׳) ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ (בראשית א, ד) - עַל אוֹר הַתּוֹרָה, שֶׁהָיוּ מִתְרַחֲקִים מִמֶּנּוּ, אוֹר שֶׁל מֹשֶׁה וַדַּאי. ׳וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר׳ (שמות ב, ה) - אֵלּוּ הָאֻמּוֹת, שֶׁהֵם עֵרֶב רַב. וְכֵן כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, מִתְיַיעֲצוֹת עֲלֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לַעֲקֹר אוֹתָם מִן הָעוֹלָם, וְהַכֹּל מִסִּבַּת אוֹתוֹ הָאוֹר, וְזֶהוּ ׳עַל יַד׳ הָאו"ר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועוד ותתצב אחתו, דא חכמה. מרחק בההוא זמנא דמתרחקין ישראל מחכמת קבלת משה, ואתרחקא איהי מנייהו. בההוא זמנא, (שמות ב׳:ה׳) ׳ותרד בת פרעה לרחץ על היאר׳, נחתא מדת הדין לקטרגא עלייהון, ולאתרחצא מדמא דישראל, דאינון דמים דלהון, דאינון חייהון. וכלא על דההוא אור דאתמר ביה (בראשית א׳:ד׳) ׳וירא אלהים את האור כי טוב׳, על אור דאורייתא, דהוו מתרחקין מינה, אור דמשה ודאי. ׳ונערתיה הלכת על יד היאר׳. אלין האומות, דאינון ערב רב. וכן כל אומין דעלמא, אתייעטין עלייהו דישראל, לאעקרא לון מן עלמא, וכולא על סיבה דההוא אור, וזהו על יד האי או"ר.

התרגום: ועוד, ׳ותתצב אחתו׳ - זו החכמה. מרחוק - באותו הזמן שישראל מתרחקים מחכמת קבלת משה, והיא מתרחקת מהם. באותו הזמן, (שמות ב׳:ה׳) ׳ותרד בת פרעה לרחץ על היאר׳ (שמות ב, ה) - ירדה מדת הדין לקטרג עליהם, ולהתרחץ מדמם של ישראל, שהם דמם, שהם חייהם. והכל על אותו האור שנאמר בו (בראשית א׳:ד׳) ׳וירא אלהים את האור כי טוב׳ (בראשית א, ד) - על אור התורה, שהיו מתרחקים ממנו, אור של משה ודאי. ׳ונערתיה הלכת על יד היאר׳ (שמות ב, ה) - אלו האמות, שהם ערב רב. וכן כל אמות העולם, מתייעצות עליהם של ישראל, לעקר אותם מן העולם, והכל מסבת אותו האור, וזהו ׳על יד׳ האו"ר.

מן המפרשים

הסולם: מן המקבילה בפקודי מאמר יג, ה (רכד:) - התאמה חלקית לא ימנע טוכ להולכים בתמים: זה סוד שכתוב, וימנע מרשעים אורם. ע"כ אומר כאן, שלהולכים בתמים לא ימנע טוב. וזהו הוא אור הראשון, שהוא חסד, שכתוב בו, וירא אלקים את האור כי טוב. שגנז…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: