ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 43: יתרו בהמשכו - שלשת השתפים בציורי הפנים ויחוד הבורא שאין לו ציור › פיסקה 7

׳מי ברא אלה׳ במחשבה ו ׳יוצר אור׳ בדבור - שש צדדי הפנים לתורה

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - שלשת השתפים בציורי הפנים ויחוד הבורא שאין לו ציור · מאמר 43 · פיסקה 7

לשון הזוהר

מַחְשָׁבָה לְמֶהֱוֵי בָּהּ בַּר נָשׁ חָשִׁיב בְּבוֹרֵא עָלְמִין, לְיַחֲדָא שְׁמֵיהּ עַד אֵין סוֹף וְעַד אֵין תַּכְלִית, וְאִיהוּ בָּרָא בְּבִינָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו מ׳:כ״ו) ׳וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה׳. מִי וַדַּאי. דִּבּוּר לְאִתְעַסְּקָא בֵּיהּ בְּאוֹרַיְיתָא, וּלְמִנְדַע מִנֵּיהּ יוֹצֵר הַכֹּל, דַּעֲלֵיהּ אִיתְּמָר יוֹצֵר אוֹר. וְלֵית אוֹר אֶלָּא תּוֹרָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ו׳:כ״ג) ׳כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר׳. וְדָא אִיהוּ יוֹצֵר, דְּצַיָּיר בֵּיהּ בְּבַּר נָשׁ אַנְפִּין וְעַיְינִין וְאוּדְנִין וְחוֹטְמָא וּפוּמָא, לְאִתְעַסְּקָא בְּאוֹרַיְיתָא, וּלְמִנְדַע לֵיהּ מִינָהּ. כְגַוְּונָא דָא צַיָּיר פּוּמָא, לְמַלָּלָא בְּאוֹרַיְיתָא. צַיָּיר עַיְינִין, לְאִסְתַּכָּלָא בִּנְהוֹרָא דְּאוֹרַיְיתָא. צַיָּיר בֵּיהּ אוּדְנִין, לְמִשְׁמַע בְּהוֹן פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא. אִלֵּין אִינוּן שִׁית סִטְרִין דְּכָלֵיל תִּפְאֶרֶת, תְּרֵין עַיְינִין, תְּרֵין אוּדְנִין, פּוּמָא וְלָשׁוֹן.

תרגום

מַחֲשָׁבָה לִהְיוֹת בָּהּ הָאָדָם חוֹשֵׁב בְּבוֹרֵא הָעוֹלָמִים, לְיַחֵד שְׁמוֹ עַד אֵין סוֹף וְעַד אֵין תַּכְלִית, וְהוּא בָּרָא בְּבִינָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (ישעיהו מ׳:כ״ו) ׳וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה׳ (ישעיה מ, כו). ׳מִי׳ וַדַּאי. דִּבּוּר לְהִתְעַסֵּק בּוֹ בַּתּוֹרָה, וְלָדַעַת מִמֶּנּוּ יוֹצֵר הַכֹּל, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר ׳יוֹצֵר אוֹר׳, וְאֵין אוֹר אֶלָּא תּוֹרָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (משלי ו׳:כ״ג) ׳כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר׳ (משלי ו, כג). וְזֶהוּ ׳יוֹצֵר׳, שֶׁמְּצַיֵּר בּוֹ בָּאָדָם פָּנִים וְעֵינַיִם וְאָזְנַיִם וְאַף וּפֶה, לְהִתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה, וְלָדַעַת אוֹתוֹ מִמֶּנָּה. כְּעִנְיָן זֶה צִיֵּר אֶת הַפֶּה, לְדַבֵּר בַּתּוֹרָה. צִיֵּר עֵינַיִם, לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹר הַתּוֹרָה. צִיֵּר בּוֹ אָזְנַיִם, לִשְׁמֹעַ בָּהֶם דִּבְרֵי הַתּוֹרָה. אֵלֶּה הֵם שֵׁשׁ צְדָדִים שֶׁכּוֹלֵל תִּפְאֶרֶת, שְׁתֵּי עֵינַיִם, שְׁתֵּי אָזְנַיִם, פֶּה וְלָשׁוֹן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מחשבה למהוי בה בר נש חשיב בבורא עלמין, ליחדא שמיה עד אין סוף ועד אין תכלית, ואיהו ברא בבינה. הדא הוא דכתיב, (ישעיהו מ׳:כ״ו) ׳וראו מי ברא אלה׳. מי ודאי. דבור לאתעסקא ביה באורייתא, ולמנדע מניה יוצר הכל, דעליה איתמר יוצר אור. ולית אור אלא תורה. הדא הוא דכתיב, (משלי ו׳:כ״ג) ׳כי נר מצוה ותורה אור׳. ודא איהו יוצר, דצייר ביה בבר נש אנפין ועיינין ואודנין וחוטמא ופומא, לאתעסקא באורייתא, ולמנדע ליה מינה. כגוונא דא צייר פומא, למללא באורייתא. צייר עיינין, לאסתכלא בנהורא דאורייתא. צייר ביה אודנין, למשמע בהון פתגמי אורייתא. אלין אינון שית סטרין דכליל תפארת, תרין עיינין, תרין אודנין, פומא ולשון.

התרגום: מחשבה להיות בה האדם חושב בבורא העולמים, ליחד שמו עד אין סוף ועד אין תכלית, והוא ברא בבינה. זהו שכתוב, (ישעיהו מ׳:כ״ו) ׳וראו מי ברא אלה׳ (ישעיה מ, כו). ׳מי׳ ודאי. דבור להתעסק בו בתורה, ולדעת ממנו יוצר הכל, שעליו נאמר ׳יוצר אור׳, ואין אור אלא תורה. זהו שכתוב, (משלי ו׳:כ״ג) ׳כי נר מצוה ותורה אור׳ (משלי ו, כג). וזהו ׳יוצר׳, שמציר בו באדם פנים ועינים ואזנים ואף ופה, להתעסק בתורה, ולדעת אותו ממנה. כענין זה ציר את הפה, לדבר בתורה. ציר עינים, להסתכל באור התורה. ציר בו אזנים, לשמע בהם דברי התורה. אלה הם שש צדדים שכולל תפארת, שתי עינים, שתי אזנים, פה ולשון.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: