ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 43: יתרו בהמשכו - שלשת השתפים בציורי הפנים ויחוד הבורא שאין לו ציור › פיסקה 3

׳אנשי אמת׳ בשלשה שתפים - מחשבה ודבור שאין להם פעל בלא הנפש

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - שלשת השתפים בציורי הפנים ויחוד הבורא שאין לו ציור · מאמר 43 · פיסקה 3

לשון הזוהר

אַנְשֵׁי אֱמֶת, בִּדְיוֹקְנָא דְּאַנְפִּין, בְּחוֹטְמָא, בְּשִׁרְטוּטִין דְּמִצְחָא, בְּדִיקְנָא דְּאַנְפִּין, בִּקְרִיצִין דְּעַל עַיְינִין. תָּא חֲזֵי, תְּלַת שׁוּתָּפִין אִינוּן, אָדָם דִּבְרִיאָה, אָדָם דִּיצִירָה, אָדָם דַעֲשִׂיָּה. אָדָם דִּבְרִיאָה, אִיהִי נִשְׁמָתָא, בָּהּ חָשִׁיב בַּר נָשׁ, וְדָא עוֹלָם הַמַּחְשָׁבָה וַדַּאי אִתְקְרִיאַת. רוּחַ, אָדָם דִּיצִירָה, עוֹלָם הַדִּיבּוּר, כַּד אִתְלַבַּשׁ בֵּיהּ מַחְשָׁבָה, בָּהּ חָשִׁיב, וְצַיָּיר צִיּוּרִין דְּשִׁרְטוּטִין וּדְיוֹקְנִין. וְאַף עַל גַּב דְּחָשֵׁיב לוֹן, לֵית רְשׁוּ לַאֲפָקָא לוֹן מֵהַהוּא חֵילָא דְּאִיתְּמָר בֵּיהּ מֵהַכֹּחַ אֶל הַפּוֹעַל, עַד דְּאִתְלַבְּשׁוּ נִשְׁמָתָא וְרוּחָא בְּנַפְשָׁא, וּבָהּ אַפִּיקוּ כֹּלָּא לַפּוֹעַל. בְּגִין דְּנַפְשָׁא אִיהוּ עוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה. וּבָהּ רוּחָא בָּטַשׁ בְּמִצְחָא וְעָבִיד שִׁרְטוּטִין. בָּטַשׁ בְּעַיְינִין, וְעָבִיד קְרִיצִין. בָּטַשׁ בְּעַיְינִין, וְעָבִיד גּוֹוָנִין. בָּטַשׁ בְּאַנְפּוֹי, וְעָבִיד גּוֹוָנִין וְתִיקּוּנִין. נָחֵית לְתַתָּא, בָּטַשׁ בִּידִין, וְעָבִיד שִׁרְטוּטִין. בָּטַשׁ בָּאֵבָרִים כָּלְהוֹ דְּגוּפָא, וְעָבִיד דְּיוֹקְנִין. וְלֵית חֵילָא לְמַחְשָׁבָה וְלָאו לְרוּחָא לַאֲפָקָא חֵילָא לְעוֹבָדָא, בְּלָא נַפְשָׁא.

תרגום

׳אַנְשֵׁי אֱמֶת׳, בִּדְיוֹקַן הַפָּנִים, בָּאַף, בְּקִמְטֵי הַמֵּצַח, בִּזְקַן הַפָּנִים, בְּרִיסֵי הָעֵינַיִם. בֹּא רְאֵה, שְׁלֹשָׁה שֻׁתָּפִים הֵם: אָדָם דִּבְרִיאָה, אָדָם דִּיצִירָה, אָדָם דַּעֲשִׂיָּה. אָדָם דִּבְרִיאָה, הִיא הַנְּשָׁמָה, בָּהּ חוֹשֵׁב הָאָדָם, וְזֶה עוֹלָם הַמַּחֲשָׁבָה וַדַּאי נִקְרֵאת. רוּחַ, אָדָם דִּיצִירָה, עוֹלָם הַדִּבּוּר, כְּשֶׁמִּתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ הַמַּחֲשָׁבָה, בָּהּ חוֹשֵׁב, וּמְצַיֵּר צִיּוּרִים שֶׁל קִמְטִים וּדְיוֹקָנִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁחוֹשֵׁב אוֹתָם, אֵין רְשׁוּת לְהוֹצִיא אוֹתָם מֵאוֹתוֹ הַכֹּחַ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל׳, עַד שֶׁמִּתְלַבְּשׁוֹת הַנְּשָׁמָה וְהָרוּחַ בַּנֶּפֶשׁ, וּבָהּ מוֹצִיאִים הַכֹּל לַפֹּעַל, מִשּׁוּם שֶׁהַנֶּפֶשׁ הוּא עוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה. וּבָהּ הָרוּחַ פּוֹגֵעַ בַּמֵּצַח וְעוֹשֶׂה קִמְטִים. פּוֹגֵעַ בָּעֵינַיִם, וְעוֹשֶׂה רִיסִים. פּוֹגֵעַ בָּעֵינַיִם, וְעוֹשֶׂה גְּוָנִים. פּוֹגֵעַ בַּפָּנִים, וְעוֹשֶׂה גְּוָנִים וְתִקּוּנִים. יוֹרֵד לְמַטָּה, פּוֹגֵעַ בַּיָּדַיִם, וְעוֹשֶׂה קִמְטִים. פּוֹגֵעַ בְּכָל אֵבְרֵי הַגּוּף, וְעוֹשֶׂה דְּיוֹקָנִים. וְאֵין כֹּחַ לַמַּחֲשָׁבָה וְלֹא לָרוּחַ לְהוֹצִיא כֹּחַ לְמַעֲשֶׂה, בְּלֹא נֶפֶשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אנשי אמת, בדיוקנא דאנפין, בחוטמא, בשרטוטין דמצחא, בדיקנא דאנפין, בקריצין דעל עיינין. תא חזי, תלת שותפין אינון, אדם דבריאה, אדם דיצירה, אדם דעשיה. אדם דבריאה, איהי נשמתא, בה חשיב בר נש, ודא עולם המחשבה ודאי אתקריאת. רוח, אדם דיצירה, עולם הדיבור, כד אתלבש ביה מחשבה, בה חשיב, וצייר ציורין דשרטוטין ודיוקנין. ואף על גב דחשיב לון, לית רשו לאפקא לון מההוא חילא דאיתמר ביה מהכח אל הפועל, עד דאתלבשו נשמתא ורוחא בנפשא, ובה אפיקו כלא לפועל. בגין דנפשא איהו עולם המעשה. ובה רוחא בטש במצחא ועביד שרטוטין. בטש בעיינין, ועביד קריצין. בטש בעיינין, ועביד גוונין. בטש באנפוי, ועביד גוונין ותיקונין. נחית לתתא, בטש בידין, ועביד שרטוטין. בטש באברים כלהו דגופא, ועביד דיוקנין. ולית חילא למחשבה ולאו לרוחא לאפקא חילא לעובדא, בלא נפשא.

התרגום: ׳אנשי אמת׳, בדיוקן הפנים, באף, בקמטי המצח, בזקן הפנים, בריסי העינים. בא ראה, שלשה שתפים הם: אדם דבריאה, אדם דיצירה, אדם דעשיה. אדם דבריאה, היא הנשמה, בה חושב האדם, וזה עולם המחשבה ודאי נקראת. רוח, אדם דיצירה, עולם הדבור, כשמתלבשת בו המחשבה, בה חושב, ומציר ציורים של קמטים ודיוקנים. ואף על פי שחושב אותם, אין רשות להוציא אותם מאותו הכח שנאמר בו ׳מהכח אל הפעל׳, עד שמתלבשות הנשמה והרוח בנפש, ובה מוציאים הכל לפעל, משום שהנפש הוא עולם המעשה. ובה הרוח פוגע במצח ועושה קמטים. פוגע בעינים, ועושה ריסים. פוגע בעינים, ועושה גונים. פוגע בפנים, ועושה גונים ותקונים. יורד למטה, פוגע בידים, ועושה קמטים. פוגע בכל אברי הגוף, ועושה דיוקנים. ואין כח למחשבה ולא לרוח להוציא כח למעשה, בלא נפש.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים