׳ותחמרה׳ בקלים ובחמורים - מצוות עשה מן האור ולא תעשה מן החשך
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - שלשת השתפים בציורי הפנים ויחוד הבורא שאין לו ציור · מאמר 43 · פיסקה 21
לשון הזוהר
וְעוֹד וַתַּחְמְרָה, בְּקַלִּין וַחֲמוּרִין דְּאוֹרַיְיתָא. ׳בַּחֵמָר וּבַזָּפֶת׳, בְּחוּמְרָא דְּפִיקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, דְּאִינוּן מִצַּד אוֹר. וּמִפִּיקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה, דְּאִינוּן חשֶׁךְ. וְרָזָא דְמִלָּה, (תהילים מ״ב:ט׳) ׳יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי׳. בְּהַהוּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ׳וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה׳. ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם׳ - לְקִבְלֵיהּ אָמַר, ׳יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ׳. ׳וְלַחשֶׁךְ קָרָא לַיְלָה׳ - לְקִבְלֵיהּ אָמַר, ׳וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי׳.
תרגום
וְעוֹד ׳וַתַּחְמְרָה׳, בְּקַלִּים וַחֲמוּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה. ׳בַּחֵמָר וּבַזָּפֶת׳, בְּחֻמְרַת פִּקּוּדֵי עֲשֵׂה, שֶׁהֵם מִצַּד אוֹר, וּמִפִּקּוּדֵי לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁהֵם חֹשֶׁךְ. וְסוֹד הַדָּבָר, (תהילים מ״ב:ט׳) ׳יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי׳ (תהלים מב, ט), בְּאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה׳. ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם׳ - כְּנֶגְדּוֹ אָמַר, ׳יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ׳. ׳וְלַחשֶׁךְ קָרָא לַיְלָה׳ (בראשית א, ה) - כְּנֶגְדּוֹ אָמַר, ׳וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועוד ותחמרה, בקלין וחמורין דאורייתא. ׳בחמר ובזפת׳, בחומרא דפיקודין דעשה, דאינון מצד אור. ומפיקודין דלא תעשה, דאינון חשך. ורזא דמלה, (תהילים מ״ב:ט׳) ׳יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי׳. בההוא דאתמר ביה ׳ולחשך קרא לילה׳. ׳ויקרא אלהים לאור יום׳ - לקבליה אמר, ׳יומם יצוה ה' חסדו׳. ׳ולחשך קרא לילה׳ - לקבליה אמר, ׳ובלילה שירה עמי׳.
התרגום: ועוד ׳ותחמרה׳, בקלים וחמורים של התורה. ׳בחמר ובזפת׳, בחמרת פקודי עשה, שהם מצד אור, ומפקודי לא תעשה, שהם חשך. וסוד הדבר, (תהילים מ״ב:ט׳) ׳יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי׳ (תהלים מב, ט), באותו שנאמר בו ׳ולחשך קרא לילה׳. ׳ויקרא אלהים לאור יום׳ - כנגדו אמר, ׳יומם יצוה ה' חסדו׳. ׳ולחשך קרא לילה׳ (בראשית א, ה) - כנגדו אמר, ׳ובלילה שירה עמי׳.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: