שני יודין ואות ו' מ ׳וייצר׳ - חשבון יהו"ה בהכרת הפנים ובאבריהם
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - שלשת השתפים בציורי הפנים ויחוד הבורא שאין לו ציור · מאמר 43 · פיסקה 15
לשון הזוהר
וְאִיהוּ דְּצַיָּיר שִׁרְטוּטִין, וְהַכָּרַת אַנְפִּין. בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא צַּיָּיר תְּרֵי אַפִּין, בִּתְרֵין יוּדִין מִן וַיִּיצֶר. חוֹטְמָא בְּאוֹת ו' מִן וַיִּיצֶר, וְסָלֵיק בְּהוֹן חוּשְׁבַּן יהו"ה. צַיָּיר לוֹן בְּהַאי שְׁמָא לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא מִנֵּיהּ לְיוֹצֵר עָלְמִין. יהו"ה אִיהוּ תִּפְאֶרֶת, אִיהוּ נָהֵיר בְּאַנְפִּין. תְּרֵין גְּוָונִין דְּאַנְפִּין עָבֵד לֵיהּ, דְּאִינוּן חִוַּור וְסוּמָק, דְּאִינוּן חֶסֶד וּגְבוּרָה, דְּאִינוּן רָזָא ק (שמות ל״ד:ו׳) דְּוַיַּעֲבֹר ׳ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא׳. וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמָר לְגַבֵּי עֵילָא, ׳וְדִבֶּר ה' אֶל משֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים׳ (שם לג, יא). פּוּמָא דִּילֵיהּ מַלְכוּת. תְּרֵין שִׂפְוָון, נֶצַח וָהוֹד. יְסוֹד, לְשׁוֹן לִמּוּדִים, עֲלָה אִתְּמָר (במדבר י״ב:ח׳) ׳פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ׳.
תרגום
וְהוּא הַמְצַיֵּר קִמְטִים, וְהַכָּרַת פָּנִים. בְּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי צִיֵּר שְׁתֵּי פָּנִים, בִּשְׁנֵי יוּדִין מִן ׳וַיִּיצֶר׳. אַף בְּאוֹת ו' מִן ׳וַיִּיצֶר׳, וְעוֹלֶה בָּהֶן חֶשְׁבּוֹן יהו"ה. צִיֵּר אוֹתָם בְּשֵׁם זֶה, לְהִוָּדַע מִמֶּנּוּ לְיוֹצֵר עוֹלָמִים. יהו"ה הוּא תִּפְאֶרֶת, הוּא מֵאִיר בַּפָּנִים. שְׁנֵי גְּוָנִים שֶׁל הַפָּנִים עָשָׂה לוֹ, שֶׁהֵם לָבָן וְאָדֹם, שֶׁהֵם חֶסֶד וּגְבוּרָה, שֶׁהֵם סוֹד ק (שמות ל״ד:ו׳) שֶׁ ׳וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא׳ (שמות לד, ו). וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר לְגַבֵּי מַעְלָה, ׳וְדִבֶּר ה' אֶל משֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים׳ (שם לג, יא). פִּיו מַלְכוּת. שְׁתֵּי הַשְּׂפָתַיִם, נֶצַח וָהוֹד. יְסוֹד, לְשׁוֹן לִמּוּדִים, עָלֶיהָ נֶאֱמַר (במדבר י״ב:ח׳) ׳פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ׳ (במדבר יב, ח).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואיהו דצייר שרטוטין, והכרת אנפין. בעמודא דאמצעיתא צייר תרי אפין, בתרין יודין מן וייצר. חוטמא באות ו' מן וייצר, וסליק בהון חושבן יהו"ה. צייר לון בהאי שמא לאשתמודעא מניה ליוצר עלמין. יהו"ה איהו תפארת, איהו נהיר באנפין. תרין גוונין דאנפין עבד ליה, דאינון חוור וסומק, דאינון חסד וגבורה, דאינון רזא ק (שמות ל״ד:ו׳) דויעבר ׳ה' על פניו ויקרא׳. ועלייהו אתמר לגבי עילא, ׳ודבר ה' אל משה פנים אל פנים׳ (שם לג, יא). פומא דיליה מלכות. תרין שפוון, נצח והוד. יסוד, לשון למודים, עלה אתמר (במדבר י״ב:ח׳) ׳פה אל פה אדבר בו׳.
התרגום: והוא המציר קמטים, והכרת פנים. בעמוד האמצעי ציר שתי פנים, בשני יודין מן ׳וייצר׳. אף באות ו' מן ׳וייצר׳, ועולה בהן חשבון יהו"ה. ציר אותם בשם זה, להודע ממנו ליוצר עולמים. יהו"ה הוא תפארת, הוא מאיר בפנים. שני גונים של הפנים עשה לו, שהם לבן ואדם, שהם חסד וגבורה, שהם סוד ק (שמות ל״ד:ו׳) ש ׳ויעבר ה' על פניו ויקרא׳ (שמות לד, ו). ועליהם נאמר לגבי מעלה, ׳ודבר ה' אל משה פנים אל פנים׳ (שם לג, יא). פיו מלכות. שתי השפתים, נצח והוד. יסוד, לשון למודים, עליה נאמר (במדבר י״ב:ח׳) ׳פה אל פה אדבר בו׳ (במדבר יב, ח).
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: