ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 42: יתרו בהמשכו - גלגולי העין באבות וסוד האזנים בהעלאת התפלה › פיסקה 8

עינים שחורות חשוכות מקום לילית ושבתאי - מארה ואזהרה מלהראות שבע לפניהן

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - גלגולי העין באבות וסוד האזנים בהעלאת התפלה · מאמר 42 · פיסקה 8

לשון הזוהר

עַיְינִין אוּכְמִין חֲשׁוֹכִין, תַּמָּן לִילִית, דְּאִיהִי חֲשׁוֹכָא אֲפֵילָה, פְּתַיָא אוּכְמָא. וְעַיְינִין אוּכְמִין עֲקִימִין, וַדַּאי תַּמָּן שַׁבְּתָאי, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמָר ׳מְאֵרַת ה' בְּבֵית רָשָׁע׳ (משלי ג, לג). דְּהַהוּא גַּוָּון חָשׁוּךְ, שַׁלִּיט עַל גּוֹוָנֵי אָחֳרָנִין. וּלְמַאן דְּאִסְתַּכַּל בֵּיהּ לִילִית אוֹ שַׁבְּתָאי בְּאִילֵין עַיְינִין, מְאֵרָה וַעֲנִיּוּתָא וְכַפְנָא וּמוֹתָנָא יֵיתֵי. אִסְתַּמַּר מִנֵּיהּ, דְּרַגְלֶיהָ ׳יֹרְדוֹת מָוֶת שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ׳ (שם ה, ה). וְכָל מַשָּׂא וּמַתָּן דְּעָבִיד בַּר נָשׁ קָדָם מָארֵי דְּעַיְינִין אִלֵּין, אִתְאֲבֵיד. וְצָרִיךָ בַּר נָשׁ דְּלָא יִשְׁתְּכַח בְּשָׂבְעָה קֳדָמֵיהּ בְּיוֹמִין דְּחוֹל, אֶלָּא בְּשַׁבָּת, דְּלֵית לֵיהּ שָׁלְטָנוּתָא עֲלֵיהּ וְאִם אִשְׁתְּכַח בְּיוֹמִין דְּחוֹל בְּשָׂבְעָה קֳדָמֵיהּ, וְאִסְתַּכַּל בֵּיהּ בְּעֵינָא בִּישָׁא, לָא אִשְׁתְּזֵיב מִנֵּיהּ מִמִּיתָה אוֹ מֵעוֹנִי. וְחוֹטְמָא וּפוּמָא וְאַנְפּוֹי דְּהַאי בַּר נָשׁ לָאו אִינוּן עַל קַו הַיּוֹשֶׁר.

תרגום

עֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת חֲשׁוּכוֹת, שָׁם לִילִית, שֶׁהִיא חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה, פֶּתִי שְׁחֹרָה. וְעֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת עֲקֻמּוֹת, וַדַּאי שָׁם שַׁבְּתַאי, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר ׳מְאֵרַת ה' בְּבֵית רָשָׁע׳ (משלי ג, לג), שֶׁאוֹתוֹ גָּוֶן חָשׁוּךְ, שׁוֹלֵט עַל גְּוָנִים אֲחֵרִים. וּלְמִי שֶׁמִּסְתַּכְּלוֹת בּוֹ לִילִית אוֹ שַׁבְּתַאי בְּעֵינַיִם אֵלֶּה, מְאֵרָה וַעֲנִיּוּת וְרָעָב וּמַגֵּפָה יָבוֹאוּ. הִשָּׁמֵר מִמֶּנָּה, ׳שֶׁרַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ׳ (שם ה, ה). וְכָל מַשָּׂא וּמַתָּן שֶׁעוֹשֶׂה אָדָם לִפְנֵי בַּעַל עֵינַיִם אֵלֶּה, יֹאבַד. וְצָרִיךְ אָדָם שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בְּשֹׂבַע לְפָנָיו בִּימֵי חֹל, אֶלָּא בְּשַׁבָּת, שֶׁאֵין לוֹ שִׁלְטוֹן עָלָיו. וְאִם נִמְצָא בִּימֵי חֹל בְּשֹׂבַע לְפָנָיו, וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּעַיִן רָעָה, לֹא יִנָּצֵל מִמֶּנּוּ מִמִּיתָה אוֹ מֵעֹנִי. וְאַף וּפֶה וּפָנָיו שֶׁל אָדָם זֶה אֵינָם עַל קַו הַיֹּשֶׁר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: עיינין אוכמין חשוכין, תמן לילית, דאיהי חשוכא אפילה, פתיא אוכמא. ועיינין אוכמין עקימין, ודאי תמן שבתאי, דעליה אתמר ׳מארת ה' בבית רשע׳ (משלי ג, לג). דההוא גוון חשוך, שליט על גווני אחרנין. ולמאן דאסתכל ביה לילית או שבתאי באילין עיינין, מארה ועניותא וכפנא ומותנא ייתי. אסתמר מניה, דרגליה ׳ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׳ (שם ה, ה). וכל משא ומתן דעביד בר נש קדם מארי דעיינין אלין, אתאביד. וצריך בר נש דלא ישתכח בשבעה קדמיה ביומין דחול, אלא בשבת, דלית ליה שלטנותא עליה ואם אשתכח ביומין דחול בשבעה קדמיה, ואסתכל ביה בעינא בישא, לא אשתזיב מניה ממיתה או מעוני. וחוטמא ופומא ואנפוי דהאי בר נש לאו אינון על קו היושר.

התרגום: עינים שחורות חשוכות, שם לילית, שהיא חשך אפלה, פתי שחרה. ועינים שחורות עקמות, ודאי שם שבתאי, שעליו נאמר ׳מארת ה' בבית רשע׳ (משלי ג, לג), שאותו גון חשוך, שולט על גונים אחרים. ולמי שמסתכלות בו לילית או שבתאי בעינים אלה, מארה ועניות ורעב ומגפה יבואו. השמר ממנה, ׳שרגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׳ (שם ה, ה). וכל משא ומתן שעושה אדם לפני בעל עינים אלה, יאבד. וצריך אדם שלא ימצא בשבע לפניו בימי חל, אלא בשבת, שאין לו שלטון עליו. ואם נמצא בימי חל בשבע לפניו, והסתכל בו בעין רעה, לא ינצל ממנו ממיתה או מעני. ואף ופה ופניו של אדם זה אינם על קו הישר.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: