לבון אדם בכור אברהם - הוצאת זהמת ישמעאל ועשו וזרע יעקב השלם
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - גלגולי העין באבות וסוד האזנים בהעלאת התפלה · מאמר 42 · פיסקה 7
לשון הזוהר
מָה עֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אַיְיתֵי לֵיהּ בְּגִלְגּוּלָא בְּאַבְרָהָם, וּלְאִנְתְּתֵיהּ בְּשָׂרָה. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה מְלַבֵּן לֵיהּ בְּכוּרָא דְּכַסְפָּא, דְּאִיהוּ מְעוֹרָב בַּאֲבָרָא, דְּאִיהוּ עוֹפֶרֶת, מִיָּד דְּאַרְמֵי לֵיהּ בְּנוּרָא, אִתְלַבְּנָא כַּסְפָּא, וַאֲפֵיקַת זוּהֲמָא, דְּאִיהוּ עוֹפֶרֶת לְבַר, וּכְגַוְונָא דָא אִתְלַבֵּן אָדָם בְּאַבְרָהָם. וְאַפֵּיק מִנֵּיהּ זוּהֲמָא לְבַר, וְדָא יִשְׁמָעֵאל, דְּאִיהוּ זוּהֲמָא דְּהִטִיל חִיוָיָא בְּחַוָּה. לְבָתַר אִתְגַּלְגַּל בְּיִצְחָק, בַּת זוּגֵיהּ דְּאָדָם, וְאִסְתַּמַּק בְּנוּרָא, וְאַפֵּיק זוּהֲמָא לְבַר, וְדָא עֵשָׂו. וְסוּמְקָא דִילֵיהּ כְּדָמָא דִשְׁחִיטָה. וּבְגִין דְּאִתְגַּלְגַּל נוּקְבָא בְּיִצְחָק, אִתְקְרֵי שְׂמֹאל נוּקְבָא. לְבָתַר עָאלוּ תַּרְוַויְיהוּ בְּיַעֲקֹב וּבַת זוּגֵיהּ, וַאֲפִיקוּ מִנֵּיהּ זַרְעָא. וְגוֹוָנָא דִילֵיהּ הוּא יְרוֹקָא דִילֵיהּ דְּסַחֲרָא. וְדָא אִיהוּ ׳הֵן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלשׁ עִם גָּבֶר׳ (איוב לג, כט).
תרגום
מָה עָשָׂה הקב"ה? הֵבִיא אוֹתוֹ בְּגִלְגּוּל בְּאַבְרָהָם, וְאֶת אִשְׁתּוֹ בְּשָׂרָה. וְהקב"ה הָיָה מְלַבֵּן אוֹתוֹ בְּכוּר הַכֶּסֶף, שֶׁהוּא מְעֹרָב בָּעוֹפֶרֶת. מִיָּד שֶׁהֵטִיל אוֹתוֹ בָּאֵשׁ, הִתְלַבֵּן הַכֶּסֶף, וְהוֹצִיא זֻהֲמָה, שֶׁהִיא הָעוֹפֶרֶת הַחוּצָה. וּכְעִנְיָן זֶה הִתְלַבֵּן אָדָם בְּאַבְרָהָם, וְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ זֻהֲמָה הַחוּצָה, וְזֶה יִשְׁמָעֵאל, שֶׁהוּא הַזֻּהֲמָה שֶׁהֵטִיל הַנָּחָשׁ בְּחַוָּה. אַחַר כָּךְ נִתְגַּלְגֵּל בְּיִצְחָק, בַּת זוּגוֹ שֶׁל אָדָם, וְהֶאְדִּים בָּאֵשׁ, וְהוֹצִיא זֻהֲמָה הַחוּצָה, וְזֶה עֵשָׂו, וְאָדְמוֹ כְּדַם שְׁחִיטָה. וּמִשּׁוּם שֶׁנִּתְגַּלְגְּלָה נְקֵבָה בְּיִצְחָק, נִקְרָא שְׂמֹאל נְקֵבָה. אַחַר כָּךְ נִכְנְסוּ שְׁנֵיהֶם בְּיַעֲקֹב וּבַת זוּגוֹ, וְהוֹצִיאוּ מִמֶּנּוּ זֶרַע. וְגָוְנוֹ הוּא הַיָּרֹק הַסּוֹבֵב, וְזֶהוּ ׳הֵן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלשׁ עִם גָּבֶר׳ (איוב לג, כט).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מה עבד קודשא בריך הוא. אייתי ליה בגלגולא באברהם, ולאנתתיה בשרה. וקודשא בריך הוא הוה מלבן ליה בכורא דכספא, דאיהו מעורב באברא, דאיהו עופרת, מיד דארמי ליה בנורא, אתלבנא כספא, ואפיקת זוהמא, דאיהו עופרת לבר, וכגוונא דא אתלבן אדם באברהם. ואפיק מניה זוהמא לבר, ודא ישמעאל, דאיהו זוהמא דהטיל חיויא בחוה. לבתר אתגלגל ביצחק, בת זוגיה דאדם, ואסתמק בנורא, ואפיק זוהמא לבר, ודא עשו. וסומקא דיליה כדמא דשחיטה. ובגין דאתגלגל נוקבא ביצחק, אתקרי שמאל נוקבא. לבתר עאלו תרווייהו ביעקב ובת זוגיה, ואפיקו מניה זרעא. וגוונא דיליה הוא ירוקא דיליה דסחרא. ודא איהו ׳הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר׳ (איוב לג, כט).
התרגום: מה עשה הקב"ה? הביא אותו בגלגול באברהם, ואת אשתו בשרה. והקב"ה היה מלבן אותו בכור הכסף, שהוא מערב בעופרת. מיד שהטיל אותו באש, התלבן הכסף, והוציא זהמה, שהיא העופרת החוצה. וכענין זה התלבן אדם באברהם, והוציא ממנו זהמה החוצה, וזה ישמעאל, שהוא הזהמה שהטיל הנחש בחוה. אחר כך נתגלגל ביצחק, בת זוגו של אדם, והאדים באש, והוציא זהמה החוצה, וזה עשו, ואדמו כדם שחיטה. ומשום שנתגלגלה נקבה ביצחק, נקרא שמאל נקבה. אחר כך נכנסו שניהם ביעקב ובת זוגו, והוציאו ממנו זרע. וגונו הוא הירק הסובב, וזהו ׳הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר׳ (איוב לג, כט).