שלשה אדם דבריאה דיצירה ודעשיה - והתלבנותם באברהם ביצחק וביעקב
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - גלגולי העין באבות וסוד האזנים בהעלאת התפלה · מאמר 42 · פיסקה 4
לשון הזוהר
וּכְעָן צָרִיךְ לְפָרְשָׁא, מָאן אִיהוּ עַיִן דְּאִתְגַּלְגֵּל בְּגִלְגּוּלָא דִּתְלַת גְּוָונִין, אִלֵּין אָדָם קַדְמָאָה דְּסִטְרָא דַּכְיָיא, דְּאִית אָדָם אוֹחֲרָא מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבוּ. וְלָא עוֹד, אֶלָּא תְּלַת אָדָם אִינוּן: אָדָם דִּבְרִיאָה, אָדָם דִּיצִירָה, אָדָם דַּעֲשִׂיָּה, מִסִּטְרָא דְּדַכְיוּ. וְאִית אָחֳרָא מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבוּ, דְּאִיהוּ ׳אָדָם בְּלִיַּעַל, אִישׁ אָוֶן׳, יֵצֶר הָרָע. אָדָם טוֹב, יֵצֶר הַטוֹב. דְּהָכֵי אוֹקְמוּהָ קַדְמָאִין, (קהלת ז׳:י״ד) ׳גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים׳. וּכְעָן צָרִיךְ לְפָרֵשׁ אָדָם דְּסִטְרָא דַּכְיָא. תָּא חֲזֵי, כַּד אִתְלַבַּשׁ אָדָם דְּדַכְיוּ, בְּאַבְרָהָם, אִתְלַבֵּן בֵּיהּ. וּבְיִצְחָק אִצְטָרֵיף. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב׳ (זכריה יג, ט). בְּיַעֲקֹב, אַחֲזֵי דְיוֹקְנֵיהּ, וְעָבִיד תּוֹלָדִין.
תרגום
וְעַכְשָׁו צָרִיךְ לְפָרֵשׁ, מִי הִיא הָעַיִן שֶׁמִּתְגַּלְגֶּלֶת בְּגִלְגּוּל שְׁלֹשָׁה גְוָנִים אֵלֶּה. אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַצַּד הַטָּהוֹר, שֶׁיֵּשׁ אָדָם אַחֵר מִצַּד הַטֻּמְאָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שְׁלֹשָׁה ׳אָדָם׳ הֵם: אָדָם דִּבְרִיאָה, אָדָם דִּיצִירָה, אָדָם דַּעֲשִׂיָּה, מִצַּד הַטָּהֳרָה. וְיֵשׁ אַחֵר מִצַּד הַטֻּמְאָה, שֶׁהוּא ׳אָדָם בְּלִיַּעַל, אִישׁ אָוֶן׳ (משלי ו, יב), יֵצֶר הָרָע. אָדָם טוֹב, יֵצֶר הַטּוֹב, שֶׁכָּכָה הֶעֱמִידוּהָ הָרִאשׁוֹנִים, (קהלת ז׳:י״ד) ׳גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים׳ (קהלת ז, יד). וְעַכְשָׁו צָרִיךְ לְפָרֵשׁ אָדָם שֶׁל הַצַּד הַטָּהוֹר. בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁמִּתְלַבֵּשׁ אָדָם שֶׁל טָהֳרָה, בְּאַבְרָהָם, מִתְלַבֵּן בּוֹ, וּבְיִצְחָק מִצְטָרֵף. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב׳ (זכריה יג, ט). בְּיַעֲקֹב, מַרְאֶה דְּיוֹקְנוֹ, וְעוֹשֶׂה תּוֹלָדוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכען צריך לפרשא, מאן איהו עין דאתגלגל בגלגולא דתלת גוונין, אלין אדם קדמאה דסטרא דכייא, דאית אדם אוחרא מסטרא דמסאבו. ולא עוד, אלא תלת אדם אינון: אדם דבריאה, אדם דיצירה, אדם דעשיה, מסטרא דדכיו. ואית אחרא מסטרא דמסאבו, דאיהו ׳אדם בליעל, איש און׳, יצר הרע. אדם טוב, יצר הטוב. דהכי אוקמוה קדמאין, (קהלת ז׳:י״ד) ׳גם את זה לעמת זה עשה האלהים׳. וכען צריך לפרש אדם דסטרא דכיא. תא חזי, כד אתלבש אדם דדכיו, באברהם, אתלבן ביה. וביצחק אצטריף. הדא הוא דכתיב, ׳וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב׳ (זכריה יג, ט). ביעקב, אחזי דיוקניה, ועביד תולדין.
התרגום: ועכשו צריך לפרש, מי היא העין שמתגלגלת בגלגול שלשה גונים אלה. אדם הראשון של הצד הטהור, שיש אדם אחר מצד הטמאה. ולא עוד, אלא שלשה ׳אדם׳ הם: אדם דבריאה, אדם דיצירה, אדם דעשיה, מצד הטהרה. ויש אחר מצד הטמאה, שהוא ׳אדם בליעל, איש און׳ (משלי ו, יב), יצר הרע. אדם טוב, יצר הטוב, שככה העמידוה הראשונים, (קהלת ז׳:י״ד) ׳גם את זה לעמת זה עשה האלהים׳ (קהלת ז, יד). ועכשו צריך לפרש אדם של הצד הטהור. בא ראה, כשמתלבש אדם של טהרה, באברהם, מתלבן בו, וביצחק מצטרף. זהו שכתוב, ׳וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב׳ (זכריה יג, ט). ביעקב, מראה דיוקנו, ועושה תולדות.
מן המפרשים
הסולם: מן המקבילה בנשא מאמר ה, כז (קכד.) - התאמה חלקית כגוונא דא בישראל וכו׳: כעין זה בישראל, כשמחללים התורה הקב״ה מכניסם בגלות של בני עשו ובני ישמעאל תחת השעבוד שלהם, שמדרגתם היא כלב ונחש, ונדונים שם. ובהם יתבררו ויתלבנו ויצורפו…