העלאת התפלה בעשרה שופרות - שבירת המצבות שבשערים ותפיסתן בשלשלאות
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - גלגולי העין באבות וסוד האזנים בהעלאת התפלה · מאמר 42 · פיסקה 14
לשון הזוהר
וּצְלוֹתָא דְּיִשְׂרָאֵל לְעֵילָא, אִיהִי מַלְכוּת, וְאִיהוּ תִּפְאֶרֶת. וּצְרִיכִין יִשְׂרָאֵל דְּלָא יְסַלְקִין לְהוֹ לְעֵילָא, עַד דְּיִתְבַּעֲרוּן דִּינִין מִתַּרְעָא, וִיהוֹן צָוְוחִין בָּהּ לְגַבֵּיהּ, בַּעֲשָׂרָה מַלְכֻיּוֹת, וּבַעֲשָׂרָה זִכְרוֹנוֹת, וּבַעֲשָׂרָה שׁוֹפָרוֹת. דִּצְלוֹתָא דְמִנְחָה, אִיהִי דִינָא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וּבְגִין דָּא תְּקִינוּ עֲשָׂרָה שׁוֹפָרוֹת, דְּאִינוּן: קשר"ק, קש"ק, קר"ק. לְסַלְקָא לָהּ בַּעֲשָׂרָה, דְּלֵית שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָיא בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה. וּבְגִינַיְיהוּ אִיתְּמָר ׳לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה׳ (בראשית יח). בִּשְׁבָרִים, (שמות כג) שַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבוֹתֵיהֶם, דְּקָיְימִין קֳדָם תַּרְעִין, דְּלָא מַנִּיחִין לַאֲעָלָא צְלוֹתָא. בִּתְרוּעָה, תָּפְסִין לוֹן בְּשַׁלְשְׁלָאִין. בִּתְקִיעָה, ׳וְהוֹקַע אוֹתָם לַה' נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ׳ (במדבר כה). בְּגִין דְּלָא יָהֲבוּ יְקָרָא לְמַטְרוֹנִיתָא, לַאֲעָלָא בְּתַרְעִין דִּילָהּ.
תרגום
וּתְפִלַּת יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה, הִיא מַלְכוּת, וְהוּא תִּפְאֶרֶת. וּצְרִיכִים יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יַעֲלוּ אוֹתָהּ לְמַעְלָה, עַד שֶׁיִּתְבַּעֲרוּ הַדִּינִים מֵהַשַּׁעַר, וְיִהְיוּ צוֹעֲקִים בָּהּ אֵלָיו, בַּעֲשָׂרָה מַלְכֻיּוֹת, וּבַעֲשָׂרָה זִכְרוֹנוֹת, וּבַעֲשָׂרָה שׁוֹפָרוֹת. שֶׁתְּפִלַּת מִנְחָה, הִיא דִּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּבִגְלַל זֶה תִּקְּנוּ עֲשָׂרָה שׁוֹפָרוֹת, שֶׁהֵם: קשר"ק, קש"ק, קר"ק, לְהַעֲלוֹתָהּ בַּעֲשָׂרָה, שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה, וּבִגְלָלָם נֶאֱמַר ׳לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה׳ (בראשית יח, לב). בִּשְׁבָרִים, ׳שַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבוֹתֵיהֶם׳ (שמות כג, כד), שֶׁעוֹמְדִים לִפְנֵי שְׁעָרִים, שֶׁלֹּא מַנִּיחִים לְהַכְנִיס תְּפִלָּה. בִּתְרוּעָה, תּוֹפְסִים אוֹתָם בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת. בִּתְקִיעָה, ׳וְהוֹקַע אוֹתָם לַה' נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ׳ (במדבר כה, ד), מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נָתְנוּ כָּבוֹד לַמַּטְרוֹנִיתָא, לְהִכָּנֵס בִּשְׁעָרֶיהָ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וצלותא דישראל לעילא, איהי מלכות, ואיהו תפארת. וצריכין ישראל דלא יסלקין להו לעילא, עד דיתבערון דינין מתרעא, ויהון צווחין בה לגביה, בעשרה מלכיות, ובעשרה זכרונות, ובעשרה שופרות. דצלותא דמנחה, איהי דינא דראש השנה. ובגין דא תקינו עשרה שופרות, דאינון: קשר"ק, קש"ק, קר"ק. לסלקא לה בעשרה, דלית שכינתא שרייא בפחות מעשרה. ובגינייהו איתמר ׳לא אשחית בעבור העשרה׳ (בראשית יח). בשברים, (שמות כג) שבר תשבר מצבותיהם, דקיימין קדם תרעין, דלא מניחין לאעלא צלותא. בתרועה, תפסין לון בשלשלאין. בתקיעה, ׳והוקע אותם לה' נגד השמש׳ (במדבר כה). בגין דלא יהבו יקרא למטרוניתא, לאעלא בתרעין דילה.
התרגום: ותפלת ישראל למעלה, היא מלכות, והוא תפארת. וצריכים ישראל שלא יעלו אותה למעלה, עד שיתבערו הדינים מהשער, ויהיו צועקים בה אליו, בעשרה מלכיות, ובעשרה זכרונות, ובעשרה שופרות. שתפלת מנחה, היא דין ראש השנה, ובגלל זה תקנו עשרה שופרות, שהם: קשר"ק, קש"ק, קר"ק, להעלותה בעשרה, שאין השכינה שורה בפחות מעשרה, ובגללם נאמר ׳לא אשחית בעבור העשרה׳ (בראשית יח, לב). בשברים, ׳שבר תשבר מצבותיהם׳ (שמות כג, כד), שעומדים לפני שערים, שלא מניחים להכניס תפלה. בתרועה, תופסים אותם בשלשלאות. בתקיעה, ׳והוקע אותם לה' נגד השמש׳ (במדבר כה, ד), משום שלא נתנו כבוד למטרוניתא, להכנס בשעריה.
מן המפרשים
יהל אור: מן המקבילה בכי תצא מאמר כט, ב רומ"ח לגביה כו'. כמש"ו דכליל מרוח ומים ואש, וזהו אותיות רוח שב רומ"ח , ו מ"ם שבו הוא מים שנכלל בו, לכן הוא בראשי תיבות, ושמאלא נכלל בימינא לעולם וכן נכלל גם כן כאן במ"ם דמים והוא בכולל א': תרועה…
הסולם: מן המקבילה בכי תצא מאמר כט, ב דאינון י' שופרות וכו': שהם יוד שופרות, שהם קשר"ק קש"ק קר"ק, שבהם מתלבשים הא יוד ואו הא, שכל אותיות אלו הם לצדדים אחרים ולרשעים, ככבלים ורמחים וחרבות. תרועה היא שלשלת. וב' תרועות הן בעשרה שופרות.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: