ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 42: יתרו בהמשכו - גלגולי העין באבות וסוד האזנים בהעלאת התפלה › פיסקה 13

בעור השערות שתחת האזנים - פתיחת שערי ההיכל ב ׳אדני שפתי תפתח׳

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - גלגולי העין באבות וסוד האזנים בהעלאת התפלה · מאמר 42 · פיסקה 13

לשון הזוהר

וְהָא אוֹקִימְנָא לְעֵיל, דְּצָרִיךְ לְבַעֲרָא לוֹן, אִם אִינוּן תְּחוֹת אוּדְנִין, לְאִתְגְּלָאָה אוּדְנִין, דְּאִינוּן תַּרְעִין דִּצְלוֹתָא. דְּכַמָּה מָארֵי דְדִינִין סָתְמִין תַּרְעִין, בְּחוֹבִין דְּיִשְׂרָאֵל. וּצְלוֹתָא לְבַר, דְּלָא מַנִּיחִין לָהּ לְאַעֲלָאָה בְּהֵיכָלָא דִילֵיהּ, דְּאִיהוּ אדני. וְאִיהִי קָרְאָה לְתַרְעִין דְּהֵיכָלָא דְּיִפְתְּחִין לָהּ. וּבְנָהָא לְתַתָּא קָרָאן בְּיִחוּדָא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, לְקָלָא דִּצְלוֹתָא דִילָךְ, דְּאִיהִי לְתַרְעָא דִילָךְ. וְאִם מְבַעֲרִין שַׂעֲרִין דִּתְחוֹת אוּדְנִין, דְּאִינוּן מָארֵי דְדִינִין, מִיָּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִיהוּ יִשְׂרָאֵל, דַּיָּין אֱמֶת, אַפְתַּח הֵיכָלָא דְּתֵיעוֹל צְלוֹתֵיהּ. וְדָא אִיהוּ ׳אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח׳, פֶּתַח הֵיכָ"ל דְּאִיהוּ אדנ"י בְּחוּשְׁבַּן, וְיֵיעוֹל צְלוֹתָא.

תרגום

וַהֲרֵי הֶעֱמַדְנוּ לְעֵיל, שֶׁצָּרִיךְ לְבַעֵר אוֹתָם, אִם הֵם תַּחַת הָאָזְנַיִם, לְגַלּוֹת הָאָזְנַיִם, שֶׁהֵם שַׁעֲרֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁכַּמָּה בַּעֲלֵי דִּינִים סוֹתְמִים שְׁעָרִים, בְּעֶוְלוֹת יִשְׂרָאֵל. וְהַתְּפִלָּה בַּחוּץ, שֶׁלֹּא מַנִּיחִים אוֹתָהּ לְהִכָּנֵס בְּהֵיכָלוֹ, שֶׁהוּא אדני. וְהִיא קוֹרֵאת לְשַׁעֲרֵי הַהֵיכָל שֶׁיִּפְתְּחוּ לָהּ. וּבָנֶיהָ לְמַטָּה קוֹרְאִים בְּיִחוּד ׳שְׁמַע יִשְׂרָאֵל׳, לְקוֹל תְּפִלָּתְךָ, שֶׁהִיא לְשַׁעֲרֶיךָ. וְאִם מְבַעֲרִים אֶת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁתַּחַת הָאָזְנַיִם, שֶׁהֵם בַּעֲלֵי הַדִּינִים, מִיָּד הקב"ה שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל, דַּיַּן אֱמֶת, יִפְתַּח הַהֵיכָל שֶׁתִּכָּנֵס תְּפִלָּתוֹ. וְזֶהוּ ׳אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח׳, פֶּתַח היכ"ל שֶׁהוּא אדנ"י בְּחֶשְׁבּוֹן, וְתִכָּנֵס הַתְּפִלָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והא אוקימנא לעיל, דצריך לבערא לון, אם אינון תחות אודנין, לאתגלאה אודנין, דאינון תרעין דצלותא. דכמה מארי דדינין סתמין תרעין, בחובין דישראל. וצלותא לבר, דלא מניחין לה לאעלאה בהיכלא דיליה, דאיהו אדני. ואיהי קראה לתרעין דהיכלא דיפתחין לה. ובנהא לתתא קראן ביחודא שמע ישראל, לקלא דצלותא דילך, דאיהי לתרעא דילך. ואם מבערין שערין דתחות אודנין, דאינון מארי דדינין, מיד קודשא בריך הוא דאיהו ישראל, דיין אמת, אפתח היכלא דתיעול צלותיה. ודא איהו ׳אדני שפתי תפתח׳, פתח היכ"ל דאיהו אדנ"י בחושבן, וייעול צלותא.

התרגום: והרי העמדנו לעיל, שצריך לבער אותם, אם הם תחת האזנים, לגלות האזנים, שהם שערי התפלה, שכמה בעלי דינים סותמים שערים, בעולות ישראל. והתפלה בחוץ, שלא מניחים אותה להכנס בהיכלו, שהוא אדני. והיא קוראת לשערי ההיכל שיפתחו לה. ובניה למטה קוראים ביחוד ׳שמע ישראל׳, לקול תפלתך, שהיא לשעריך. ואם מבערים את השערות שתחת האזנים, שהם בעלי הדינים, מיד הקב"ה שהוא ישראל, דין אמת, יפתח ההיכל שתכנס תפלתו. וזהו ׳אדני שפתי תפתח׳, פתח היכ"ל שהוא אדנ"י בחשבון, ותכנס התפלה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: