׳יראי אלהים׳ שביראת השמיעה - שלש התפלות בראיה בריח ובשמיעה
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - גלגולי העין באבות וסוד האזנים בהעלאת התפלה · מאמר 42 · פיסקה 12
לשון הזוהר
יִרְאֵי אֱלֹהִים בִּשְׁמִיעָה, דְּתַלְיָיא בְּאוּדְנִין, דְּתַמָּן יִרְאָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (חבקוק ג׳:ב׳) ׳ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי׳. פּוּתְלַת צְלוֹתִין אִינוּן, חַד תַּלְיָיא בִּרְאִיָה. וְתִנְיָינָא בְּרֵיחָא. וּתְלִיתָאָה בִּשְׁמִיעָה. פֶּה, אִיהוּ שַׁבָּת, כְּלוּלָה מִכָּלְהוֹ. אִיהִי תְּפִלָּה לֶעָנִי, דְּאִיהוּ צַדִּיק, וְאִיהוּ יוֹם הַשַּׁבָּת. וּצְלוֹתָא דְפֶסַח, אִיהִי כּוּרְסְיָיא דְרַחֲמֵי. וּצְלוֹתָא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כּוּרְסְיָיא דְּדִין. וְתַמָּן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהוּ דַיָין, ׳וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם׳ קָיְימִין עֲלֵיהּ, מִיָּמִינָא וּמִשְׂמָאלָא. כְּגַוְונָא דְּשַׂעֲרָא, דְּתַלְיָיא בָּתַר אוּדְנִין, מִיָּמִינָא וּמִשְׂמָאלָא.
תרגום
׳יִרְאֵי אֱלֹהִים׳ בִּשְׁמִיעָה, שֶׁתְּלוּיָה בָּאָזְנַיִם, שֶׁשָּׁם יִרְאָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (חבקוק ג׳:ב׳) ׳ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי׳ (חבקוק ג, ב). שָׁלוֹשׁ תְּפִלּוֹת הֵן, אַחַת תְּלוּיָה בִּרְאִיָּה, וְהַשְּׁנִיָּה בְּרֵיחַ, וְהַשְּׁלִישִׁית בִּשְׁמִיעָה. פֶּה, הוּא שַׁבָּת, כְּלוּלָה מִכֻּלָּן. הִיא ׳תְּפִלָּה לְעָנִי׳, שֶׁהוּא צַדִּיק, וְהוּא יוֹם הַשַּׁבָּת. וּתְפִלַּת פֶּסַח, הִיא כִּסֵּא הָרַחֲמִים. וּתְפִלַּת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּסֵּא הַדִּין, וְשָׁם הקב"ה הוּא הַדַּיָּן, ׳וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עוֹמְדִים׳ עָלָיו, מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, כְּעִנְיַן הַשֵּׂעָר, הַתָּלוּי אַחַר הָאָזְנַיִם, מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: יראי אלהים בשמיעה, דתלייא באודנין, דתמן יראה. הדא הוא דכתיב, (חבקוק ג׳:ב׳) ׳ה' שמעתי שמעך יראתי׳. פותלת צלותין אינון, חד תלייא בראיה. ותניינא בריחא. ותליתאה בשמיעה. פה, איהו שבת, כלולה מכלהו. איהי תפלה לעני, דאיהו צדיק, ואיהו יום השבת. וצלותא דפסח, איהי כורסייא דרחמי. וצלותא דראש השנה, כורסייא דדין. ותמן קודשא בריך הוא איהו דיין, ׳וכל צבא השמים׳ קיימין עליה, מימינא ומשמאלא. כגוונא דשערא, דתלייא בתר אודנין, מימינא ומשמאלא.
התרגום: ׳יראי אלהים׳ בשמיעה, שתלויה באזנים, ששם יראה. זהו שכתוב, (חבקוק ג׳:ב׳) ׳ה' שמעתי שמעך יראתי׳ (חבקוק ג, ב). שלוש תפלות הן, אחת תלויה בראיה, והשניה בריח, והשלישית בשמיעה. פה, הוא שבת, כלולה מכלן. היא ׳תפלה לעני׳, שהוא צדיק, והוא יום השבת. ותפלת פסח, היא כסא הרחמים. ותפלת ראש השנה, כסא הדין, ושם הקב"ה הוא הדין, ׳וכל צבא השמים עומדים׳ עליו, מימין ומשמאל, כענין השער, התלוי אחר האזנים, מימין ומשמאל.