ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 42: יתרו בהמשכו - גלגולי העין באבות וסוד האזנים בהעלאת התפלה › פיסקה 10

שומר אות שבת ואות ברית - ניצול מן הבור ועולה למלכות כיוסף

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - גלגולי העין באבות וסוד האזנים בהעלאת התפלה · מאמר 42 · פיסקה 10

לשון הזוהר

וּמַאן דְּאוֹקִיר שַׁבָּת, ׳יִמָּלֵט מִמֶּנָּהּ. (קהלת ז׳:כ״ו) וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ׳. חוֹטֵא דִּמְחַלֵּל שַׁבָּת, יִלָּכֶד בָּהּ, דְּאִיהִי חִילּוּל שַׁבָּת וַדַּאי, חֲלָלָה זוֹנָה. דְּמַאן דְּנָטִיר אוֹת שַׁבָּת אוֹ אוֹת בְּרִית, מִלְּחַלֵּל לֵיהּ, בֵּיהּ אִתְקְרֵי צַדִּיק, וְאִשְׁתְּזֵיב מִינָהּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּסָלֵיק לְמַלְכוּת, דְּאִיהִי שַׁבָּת וַדַּאי. וְיוֹסֵף בְּגִין דְּנָטִיר בְּרִית, אִשְׁתְּזֵיב מִן גּוּבָא, וּמִן נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים דִּילֵיהּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּזָכָה לְמַלְכוּת. וְיִשְׂרָאֵל דְּנָטְרִין שַׁבָּת וְאוֹת בְּרִית מִילָה, אִיתְּמָר בְּהוֹן כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים, וְאִלְמָלֵא נָטְרִין יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת אֶחָד כְּהִלְכָתָהּ מִיָּד נִגְאָלִין.

תרגום

וּמִי שֶׁמְּכַבֵּד שַׁבָּת, ׳יִמָּלֵט מִמֶּנָּה. (קהלת ז׳:כ״ו) וְחוֹטֵא יִלָּכֵד בָּהּ׳. חוֹטֵא הַמְחַלֵּל שַׁבָּת, יִלָּכֵד בָּהּ, שֶׁהִיא חִלּוּל שַׁבָּת וַדַּאי, חֲלָלָה זוֹנָה. שֶׁמִּי שֶׁשּׁוֹמֵר אוֹת שַׁבָּת אוֹ אוֹת בְּרִית, מִלְּחַלְּלוֹ, בּוֹ נִקְרָא צַדִּיק, וְנִצָּל מִמֶּנָּה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁעוֹלֶה לְמַלְכוּת, שֶׁהִיא שַׁבָּת וַדַּאי. וְיוֹסֵף בִּגְלַל שֶׁשָּׁמַר בְּרִית, נִצַּל מִן הַבּוֹר, וּמִן נְחָשָׁיו וְעַקְרַבָּיו. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁזָּכָה לְמַלְכוּת. וְיִשְׂרָאֵל שֶׁשּׁוֹמְרִים שַׁבָּת וְאוֹת בְּרִית מִילָה, נֶאֱמַר בָּהֶם ׳כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים׳, וְאִלְמָלֵא שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת אַחַת כְּהִלְכָתָהּ מִיָּד נִגְאָלִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומאן דאוקיר שבת, ׳ימלט ממנה. (קהלת ז׳:כ״ו) וחוטא ילכד בה׳. חוטא דמחלל שבת, ילכד בה, דאיהי חילול שבת ודאי, חללה זונה. דמאן דנטיר אות שבת או אות ברית, מלחלל ליה, ביה אתקרי צדיק, ואשתזיב מינה. ולא עוד אלא דסליק למלכות, דאיהי שבת ודאי. ויוסף בגין דנטיר ברית, אשתזיב מן גובא, ומן נחשים ועקרבים דיליה. ולא עוד אלא דזכה למלכות. וישראל דנטרין שבת ואות ברית מילה, איתמר בהון כל ישראל בני מלכים, ואלמלא נטרין ישראל שבת אחד כהלכתה מיד נגאלין.

התרגום: ומי שמכבד שבת, ׳ימלט ממנה. (קהלת ז׳:כ״ו) וחוטא ילכד בה׳. חוטא המחלל שבת, ילכד בה, שהיא חלול שבת ודאי, חללה זונה. שמי ששומר אות שבת או אות ברית, מלחללו, בו נקרא צדיק, ונצל ממנה. ולא עוד, אלא שעולה למלכות, שהיא שבת ודאי. ויוסף בגלל ששמר ברית, נצל מן הבור, ומן נחשיו ועקרביו. ולא עוד, אלא שזכה למלכות. וישראל ששומרים שבת ואות ברית מילה, נאמר בהם ׳כל ישראל בני מלכים׳, ואלמלא שמרו ישראל שבת אחת כהלכתה מיד נגאלים.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: