׳ולא מצאה היונה מנוח׳ - שביתת השכינה בצדיקים ולא שביתת הקב"ה
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - נפש רוח ונשמה בציורי הפנים וימי בראשית באבות ובשבת · מאמר 41 · פיסקה 9
לשון הזוהר
וְלָא כְמָא דְּחָשְׁבִין טִפְּשִׁין, דּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד עֲבִידְתָּא, אוֹ טָרַח לְמֶעְבַּד עֲבִידְתֵּיהּ, וְנָח בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה, כְּבַר נָשׁ דְּטָרַח בַּעֲבִידְתֵּיהּ, וּלְבָתַר דְּסַיֵּים נָח. חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא בְּכָל זִמְנָא דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי בְּגָלוּתָא, אִתְּמָר בַּהּ (בראשית ח׳:ט׳) ׳וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ׳, דְּלָא אִשְׁתְּכַח צַדִּיקָא, דִּיהֵא לָהּ נַיְיחָא בֵיהּ. וְנַיְיחָא דִילָהּ, אִינוּן צַדִּיקַיָּיא, דְּנַחְתַת בְּהוֹן, כְּגוֹן אַבְרָהָם וְאַהֲרֹן וְזַרְעֵיהּ. יִצְחָק וְדָוִד וְזַרְעֵיהּ. יַעֲקֹב וּשְׁלֹמֹה וְזַרְעֵיהּ. וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמָר, (בראשית ב׳:ב׳) ׳וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳, ׳וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳, ׳וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ׳. יוֹמָא דְּכָלְהוֹ, נַיְיחָא דְּכָלְהוֹ. ׳יוֹם הַשְּׁבִיעִי׳, משֶׁה, כָּלֵיל כָּלְהוֹ, בֵּיהּ נָח שְׁכִינְתָּא מִכָּלְהוֹ, וְדָא אִיהוּ ׳וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳, שְׁבִיתָה דֵּאלֹהִים וַדַּאי, דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, וְלָא אֲמַר וַיִּשְׁבֹּת ה', דְּאִימָּא אִיהוּ דְּטָרְחָא בְּבִנְיָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו נ׳:א׳) וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם.
תרגום
וְלֹא כְּמוֹ שֶׁחוֹשְׁבִים הַטִּפְּשִׁים, שֶׁהקב"ה עוֹשֶׂה עֲבוֹדָה, אוֹ טוֹרֵחַ לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָתוֹ, וְנָח ׳בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳, כְּאָדָם שֶׁטָּרַח בַּעֲבוֹדָתוֹ, וּלְאַחַר שֶׁסִּיֵּם נָח. חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא בְּכָל זְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת, נֶאֱמַר בָּהּ (בראשית ח׳:ט׳) ׳וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ׳ (בראשית ח, ט) - שֶׁלֹּא נִמְצָא צַדִּיק, שֶׁתִּהְיֶה לָהּ מְנוּחָה בּוֹ. וּמְנוּחָתָהּ, הֵם הַצַּדִּיקִים, שֶׁיּוֹרְדֶת בָּהֶם, כְּגוֹן אַבְרָהָם וְאַהֲרֹן וְזַרְעוֹ. יִצְחָק וְדָוִד וְזַרְעוֹ. יַעֲקֹב וּשְׁלֹמֹה וְזַרְעוֹ. וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר, (בראשית ב׳:ב׳) ׳וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳ (בראשית ב, ב) - ׳וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳ - ׳וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ׳ (בראשית ב, ג) - יוֹם שֶׁל כֻּלָּם, מְנוּחַת כֻּלָּם. ׳יוֹם הַשְּׁבִיעִי׳, מֹשֶׁה, כָּלוּל מִכֻּלָּם, בּוֹ נָחָה הַשְּׁכִינָה מִכֻּלָּם, וְזֶה הוּא ׳וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳, שְׁבִיתַת אֱלֹהִים וַדַּאי, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, וְלֹא אָמַר וַיִּשְׁבֹּת ה', שֶׁהָאִמָּא הִיא שֶׁטָּרְחָה בַּבִּנְיָן, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (ישעיהו נ׳:א׳) וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ולא כמא דחשבין טפשין, דקודשא בריך הוא עביד עבידתא, או טרח למעבד עבידתיה, ונח ביומא שביעאה, כבר נש דטרח בעבידתיה, ולבתר דסיים נח. חס ושלום, אלא בכל זמנא דשכינתא איהי בגלותא, אתמר בה (בראשית ח׳:ט׳) ׳ולא מצאה היונה מנוח׳, דלא אשתכח צדיקא, דיהא לה נייחא ביה. ונייחא דילה, אינון צדיקייא, דנחתת בהון, כגון אברהם ואהרן וזרעיה. יצחק ודוד וזרעיה. יעקב ושלמה וזרעיה. ועלייהו אתמר, (בראשית ב׳:ב׳) ׳ויכל אלהים ביום השביעי׳, ׳וישבת ביום השביעי׳, ׳ויברך אלהים את יום השביעי, ויקדש אותו׳. יומא דכלהו, נייחא דכלהו. ׳יום השביעי׳, משה, כליל כלהו, ביה נח שכינתא מכלהו, ודא איהו ׳וישבת ביום השביעי׳, שביתה דאלהים ודאי, דאיהי שכינתא, ולא אמר וישבת ה', דאימא איהו דטרחא בבנין, הדא הוא דכתיב, (ישעיהו נ׳:א׳) ובפשעיכם שלחה אמכם.
התרגום: ולא כמו שחושבים הטפשים, שהקב"ה עושה עבודה, או טורח לעשות עבודתו, ונח ׳ביום השביעי׳, כאדם שטרח בעבודתו, ולאחר שסים נח. חס ושלום, אלא בכל זמן שהשכינה בגלות, נאמר בה (בראשית ח׳:ט׳) ׳ולא מצאה היונה מנוח׳ (בראשית ח, ט) - שלא נמצא צדיק, שתהיה לה מנוחה בו. ומנוחתה, הם הצדיקים, שיורדת בהם, כגון אברהם ואהרן וזרעו. יצחק ודוד וזרעו. יעקב ושלמה וזרעו. ועליהם נאמר, (בראשית ב׳:ב׳) ׳ויכל אלהים ביום השביעי׳ (בראשית ב, ב) - ׳וישבת ביום השביעי׳ - ׳ויברך אלהים את יום השביעי, ויקדש אתו׳ (בראשית ב, ג) - יום של כלם, מנוחת כלם. ׳יום השביעי׳, משה, כלול מכלם, בו נחה השכינה מכלם, וזה הוא ׳וישבת ביום השביעי׳, שביתת אלהים ודאי, שהיא השכינה, ולא אמר וישבת ה', שהאמא היא שטרחה בבנין, זהו שכתוב, (ישעיהו נ׳:א׳) ובפשעיכם שלחה אמכם.
מן המפרשים
אור החמה: מן המקבילה בבחקותי מאמר יג, ב (קטו.) - התאמה חלקית ור' אבא פי' כי אף אני אינו לייסר אלא לסייע בעת היסורין לשכינה בגלות. וז"ש אתערא עלייכו כדמפרש ואזיל ושבע היא השכינה כחטאתיכם שבפשעינו שולחה בגלות ואף אני לרבות ת"ת עם המ' והם…
קרני אור: מן המקבילה בפנחס מאמר קטז, ב (רנג:) - התאמה חלקית דאינון שית דאינון שית. ר"ל ששה סדרים 'מסיטרא' כו':
הסולם: מן המקבילה בפנחס מאמר קטז, ב (רנג:) - התאמה חלקית ובזמנא דחבו ישראל וכו': ובזמן שחטאו ישראל. ונחרב בית המקדש, מה כתוב, שלח תשלח את האם. שהיא השכינה. ז"ש ובפשעכם שלחה אמכם. ובאלו בעלי ששה סדרי משנה, כתוב בהם, ואת הבנים תקח לך.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: