׳ויכל אלהים ביום השביעי׳ - ששת הימים הנכללים בשבת ומשה מנוחת כלם
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - נפש רוח ונשמה בציורי הפנים וימי בראשית באבות ובשבת · מאמר 41 · פיסקה 8
לשון הזוהר
וְיוֹם שַׁבָּת כָּלֵיל כֹּלָּא, כְּגַוְונָא דָא, (בראשית ב׳:ב׳) ׳וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳, דָּא יוֹמָא קַדְמָאָה. מְלַאכְתּוֹ, דָּא יוֹמָא רְבִיעָאָה. ׳וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳ - דָּא יוֹמָא תִּנְיָינָא, ׳מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׳, דָּא יוֹמָא חֲמִישָׁאָה, דְּבֵיהּ אִתְחְרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְלָא הֲוָה בִּנְיָינָא בֵּיהּ בְּאֶלֶף חֲמִישָׁאָה. וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ, דָּא יוֹמָא תְּלִיתָאָה, ׳כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ׳, דָּא יוֹמָא שְׁתִיתָאָה. ׳אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׳ - דָּא גוּפִין לְנִשְׁמָתִין דְּרַשִּׁיעַיָּיא. דְּלָא בָּעָא לְמֶעְבַּד לוֹן גּוּפִין, דְּאָזְלִין כָּלְהוֹ נָע וָנָד. וְדָא רָזָא (משלי י״א:כ״א) ׳יַד לְיַד לֹא יִנָּקֶה רָע׳. וְשַׁבָּת דְּכָלְהוֹ, נַיְיחָא דְּכָלְהוֹ, יְהֵא משֶׁה. דְּאִיהוּ דּוּגְמַת בֶּן י"ה, דְּבַת זוּגֵיהּ מַלְכוּת, שַׁבָּת. שַׁבָּת וַדַּאי, דַּעֲלָה אִתְּמָר (תהילים ק״ג:י״ט) וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, דְּאִיהוּ מְלָאכוֹת דְּאַדְכֵּיר בְּיוֹמָא דְשַׁבַּתָּא.
תרגום
וְיוֹם שַׁבָּת כָּלוּל מִכֹּל, כָּעִנְיָן הַזֶּה, (בראשית ב׳:ב׳) ׳וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳ (בראשית ב, ב) - זֶה הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן. מְלַאכְתּוֹ - זֶה הַיּוֹם הָרְבִיעִי. ׳וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳ - זֶה הַיּוֹם הַשֵּׁנִי, ׳מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׳ - זֶה הַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, שֶׁבּוֹ נֶחְרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְלֹא הָיָה בּוֹ בִּנְיָן בְּאֶלֶף הַחֲמִישִׁי. וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ, זֶה הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, ׳כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ׳ (בראשית ב, ג) - זֶה הַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי. ׳אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׳ (בראשית ב, ג) - זֶה גּוּפִים לְנִשְׁמוֹת הָרְשָׁעִים. שֶׁלֹּא רָצָה לַעֲשׂוֹת לָהֶם גּוּפִים, שֶׁכֻּלָּם הוֹלְכִים נָע וָנָד. וְזֶה סוֹד (משלי י״א:כ״א) ׳יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע׳ (משלי יא, כא). וְשַׁבָּת שֶׁל כֻּלָּם, מְנוּחַת כֻּלָּם, יִהְיֶה מֹשֶׁה. שֶׁהוּא דֻּגְמַת בֶּן י"ה, שֶׁבַּת זוּגוֹ מַלְכוּת, שַׁבָּת. שַׁבָּת וַדַּאי, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר (תהילים ק״ג:י״ט) וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, שֶׁהוּא הַמְּלָאכוֹת שֶׁהִזְכִּיר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ויום שבת כליל כלא, כגוונא דא, (בראשית ב׳:ב׳) ׳ויכל אלהים ביום השביעי׳, דא יומא קדמאה. מלאכתו, דא יומא רביעאה. ׳וישבת ביום השביעי׳ - דא יומא תניינא, ׳מכל מלאכתו אשר עשה׳, דא יומא חמישאה, דביה אתחרב בי מקדשא, ולא הוה בניינא ביה באלף חמישאה. ויקדש אותו, דא יומא תליתאה, ׳כי בו שבת מכל מלאכתו׳, דא יומא שתיתאה. ׳אשר ברא אלהים לעשות׳ - דא גופין לנשמתין דרשיעייא. דלא בעא למעבד לון גופין, דאזלין כלהו נע ונד. ודא רזא (משלי י״א:כ״א) ׳יד ליד לא ינקה רע׳. ושבת דכלהו, נייחא דכלהו, יהא משה. דאיהו דוגמת בן י"ה, דבת זוגיה מלכות, שבת. שבת ודאי, דעלה אתמר (תהילים ק״ג:י״ט) ומלכותו בכל משלה, דאיהו מלאכות דאדכיר ביומא דשבתא.
התרגום: ויום שבת כלול מכל, כענין הזה, (בראשית ב׳:ב׳) ׳ויכל אלהים ביום השביעי׳ (בראשית ב, ב) - זה היום הראשון. מלאכתו - זה היום הרביעי. ׳וישבת ביום השביעי׳ - זה היום השני, ׳מכל מלאכתו אשר עשה׳ - זה היום החמישי, שבו נחרב בית המקדש, ולא היה בו בנין באלף החמישי. ויקדש אותו, זה היום השלישי, ׳כי בו שבת מכל מלאכתו׳ (בראשית ב, ג) - זה היום הששי. ׳אשר ברא אלהים לעשות׳ (בראשית ב, ג) - זה גופים לנשמות הרשעים. שלא רצה לעשות להם גופים, שכלם הולכים נע ונד. וזה סוד (משלי י״א:כ״א) ׳יד ליד לא ינקה רע׳ (משלי יא, כא). ושבת של כלם, מנוחת כלם, יהיה משה. שהוא דגמת בן י"ה, שבת זוגו מלכות, שבת. שבת ודאי, שעליה נאמר (תהילים ק״ג:י״ט) ומלכותו בכל משלה, שהוא המלאכות שהזכיר ביום השבת.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: