ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 41: יתרו בהמשכו - נפש רוח ונשמה בציורי הפנים וימי בראשית באבות ובשבת › פיסקה 7

ששת הימים באבות - אהרן דוד ושלמה כנגדם ומשה שהוא יום השבת

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - נפש רוח ונשמה בציורי הפנים וימי בראשית באבות ובשבת · מאמר 41 · פיסקה 7

לשון הזוהר

יוֹמָא קַדְמָאָה אַבְרָהָם, דְּדַרְגֵּיהּ חֶסֶד, לְקִבְלֵיהּ הוּא נֶצַח, וְאַהֲרֹן כַּהֲנָא נָהֵיר אַנְפּוֹי כְּשִׁמְשָׁא, אִיהוּ לְקִבְלֵיהּ, יוֹמָא רְבִיעָאָה, דָּא בְּדָא תַּלְיָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים ט״ז:י״א) נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח. יוֹמָא תִּנְיָינָא יִצְחָק, דְּדַרְגֵּיהּ גְּבוּרָה, לְקִבְלֵיהּ יוֹמָא חֲמִישָׁאָה, דְּאִיהוּ הוֹד, דַּרְגָּא דְּדָוִד. יוֹמָא תְּלִיתָאָה יַעֲקֹב, לְקִבְלֵיהּ יוֹמָא שְׁתִיתָאָה, שְׁלֹמֹה, דְּדַרְגֵּיהּ יְסוֹד, דְּאִיהוּ שָׁלוֹם ה', וַעֲלֵיהּ אִיתְּמָר (במדבר כ״ה:י״ב) ׳הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׳. יוֹם שַׁבָּת, מַלְכוּת, דַּרְגָּא דְּבֶן י"ה, דְּאִיהוּ ו'. דְּמַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מְאָה שְׁנִין, דְּאִינוּן חָמֵשׁ סְפִירוֹת, מָטֵי לִיסוֹד, לְאִתְחַבְּרָא בְּה'. וְיוֹם שַׁבָּת אִיהוּ משֶׁה רַבֵּנוּ, דְּדַרְגֵּיהּ בִּינָה.

תרגום

הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן אַבְרָהָם, שֶׁדַּרְגָּתוֹ חֶסֶד, וּלְעֻמָּתוֹ הוּא נֶצַח, וְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן מֵאִיר פָּנָיו כַּשֶּׁמֶשׁ, הוּא לְעֻמָּתוֹ, הַיּוֹם הָרְבִיעִי, זֶה בָּזֶה תָּלוּי, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (תהילים ט״ז:י״א) נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח. הַיּוֹם הַשֵּׁנִי יִצְחָק, שֶׁדַּרְגָּתוֹ גְּבוּרָה, וּלְעֻמָּתוֹ הַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, שֶׁהוּא הוֹד, דַּרְגַּת דָּוִד. הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יַעֲקֹב, וּלְעֻמָּתוֹ הַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, שְׁלֹמֹה, שֶׁדַּרְגָּתוֹ יְסוֹד, שֶׁהוּא שְׁלוֹם ה', וְעָלָיו נֶאֱמַר (במדבר כ״ה:י״ב) ׳הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׳. יוֹם שַׁבָּת, מַלְכוּת, דַּרְגַּת בֶּן י"ה, שֶׁהוּא ו'. שֶׁהוֹלֵךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, שֶׁהֵן חָמֵשׁ סְפִירוֹת, מַגִּיעַ לַיְּסוֹד, לְהִתְחַבֵּר בְּה'. וְיוֹם שַׁבָּת הוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁדַּרְגָּתוֹ בִּינָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: יומא קדמאה אברהם, דדרגיה חסד, לקבליה הוא נצח, ואהרן כהנא נהיר אנפוי כשמשא, איהו לקבליה, יומא רביעאה, דא בדא תליא, הדא הוא דכתיב, (תהילים ט״ז:י״א) נעימות בימינך נצח. יומא תניינא יצחק, דדרגיה גבורה, לקבליה יומא חמישאה, דאיהו הוד, דרגא דדוד. יומא תליתאה יעקב, לקבליה יומא שתיתאה, שלמה, דדרגיה יסוד, דאיהו שלום ה', ועליה איתמר (במדבר כ״ה:י״ב) ׳הנני נותן לו את בריתי שלום׳. יום שבת, מלכות, דרגא דבן י"ה, דאיהו ו'. דמהלך חמש מאה שנין, דאינון חמש ספירות, מטי ליסוד, לאתחברא בה'. ויום שבת איהו משה רבנו, דדרגיה בינה.

התרגום: היום הראשון אברהם, שדרגתו חסד, ולעמתו הוא נצח, ואהרן הכהן מאיר פניו כשמש, הוא לעמתו, היום הרביעי, זה בזה תלוי, זהו שכתוב, (תהילים ט״ז:י״א) נעימות בימינך נצח. היום השני יצחק, שדרגתו גבורה, ולעמתו היום החמישי, שהוא הוד, דרגת דוד. היום השלישי יעקב, ולעמתו היום הששי, שלמה, שדרגתו יסוד, שהוא שלום ה', ועליו נאמר (במדבר כ״ה:י״ב) ׳הנני נתן לו את בריתי שלום׳. יום שבת, מלכות, דרגת בן י"ה, שהוא ו'. שהולך חמש מאות שנה, שהן חמש ספירות, מגיע ליסוד, להתחבר בה'. ויום שבת הוא משה רבנו, שדרגתו בינה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: