ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 41: יתרו בהמשכו - נפש רוח ונשמה בציורי הפנים וימי בראשית באבות ובשבת › פיסקה 5

ימי בראשית הראשונים ביציאת מצרים - הארה הבדלה והעברה בים

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - נפש רוח ונשמה בציורי הפנים וימי בראשית באבות ובשבת · מאמר 41 · פיסקה 5

לשון הזוהר

בְּיוֹמָא קַדְמָאָה, עָבִיד עֲבִידְתֵּיהּ לְאַנְהָרָא לוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות י׳:כ״ג) ׳וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר׳. וְעוֹד (שם יג) וַה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְגו', כְּגַוְּונָא דְמִצְרַיִם. בְּיוֹמָא תִּנְיָנָא, וִיהִי מַבְדִּיל, אַפְרֵישׁ לְיִשְׂרָאֵל מִנַּיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה׳. בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה, אַעֲבַר לוֹן בְּיַמָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית א׳:ט׳) ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה׳. כְּתִיב הָכָא וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה, וּכְתִיב הָתָם (שמות י״ד:כ״א) ׳וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה׳.

תרגום

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, עוֹשֶׂה עֲבוֹדָתוֹ לְהָאִיר לָהֶם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (שמות י׳:כ״ג) ׳וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר׳ - וְעוֹד (שם יג) וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְגוֹ', כְּעִנְיַן מִצְרַיִם. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וִיהִי מַבְדִּיל, הִפְרִיד אֶת יִשְׂרָאֵל מֵהֶם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה׳ (שמות יד, כ). בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, הֶעֱבִיר אוֹתָם בַּיָּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (בראשית א׳:ט׳) ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה׳ - כָּתוּב כָּאן וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה, וְכָתוּב שָׁם (שמות י״ד:כ״א) ׳וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה׳ (שמות יד, כא).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ביומא קדמאה, עביד עבידתיה לאנהרא לון, הדא הוא דכתיב, (שמות י׳:כ״ג) ׳ולכל בני ישראל היה אור׳. ועוד (שם יג) וה' הולך לפניהם יומם וגו', כגוונא דמצרים. ביומא תנינא, ויהי מבדיל, אפריש לישראל מנייהו, הדא הוא דכתיב ׳ולא קרב זה אל זה כל הלילה׳. ביומא תליתאה, אעבר לון בימא. הדא הוא דכתיב, (בראשית א׳:ט׳) ׳ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה׳. כתיב הכא ותראה היבשה, וכתיב התם (שמות י״ד:כ״א) ׳וישם את הים לחרבה׳.

התרגום: ביום הראשון, עושה עבודתו להאיר להם, זהו שכתוב, (שמות י׳:כ״ג) ׳ולכל בני ישראל היה אור׳ - ועוד (שם יג) וה' הלך לפניהם יומם וגו', כענין מצרים. ביום השני, ויהי מבדיל, הפריד את ישראל מהם, זהו שכתוב ׳ולא קרב זה אל זה כל הלילה׳ (שמות יד, כ). ביום השלישי, העביר אותם בים. זהו שכתוב, (בראשית א׳:ט׳) ׳ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה׳ - כתוב כאן ותראה היבשה, וכתוב שם (שמות י״ד:כ״א) ׳וישם את הים לחרבה׳ (שמות יד, כא).

מן המפרשים

מקדש מלך: מן המקבילה בוארא מאמר טז, ג (כח:) - התאמה חלקית ◆ שמשא וסיהרא ככבייא ומזלי פי' שהארות הזעיר בתוכו וגם הארות המלכות הם בו ומשם מקבלתם וחסדים וגבורות שהם כוכבייא ומזלי מתקבצים בתוך היסוד. ופליג לון לכל עיבר נ"ב כנזכר בפ' בראשית…

אור החמה: מן המקבילה בוארא מאמר טז, ג (כח:) - התאמה חלקית ויאמר ה' אל משה וגומר. ות"ח דהכי הוא דכתיב ולא יכלו לשתות מים מן היאור ושאר מים היה להם לא ודאי ומאי מן היאור אלא מפני שכל מימיהן מימי היאור הם שאפילו בורות אינם נובעים אלא משם…

הסולם: מן המקבילה בוארא מאמר טז, ג (כח:) - התאמה חלקית אמר ר' אבא וכו': אר"א בוא וראה, מים תחתונים מתפשטים לכמה צדדים, דהיינו לימין ולשמאל, ומים עליונים מתקבצים בבית קבוץ המים, שהוא יסוד דז"א, שכתוב ויאמר אלקים יקוו המים אל מקום אחד.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: