ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 41: יתרו בהמשכו - נפש רוח ונשמה בציורי הפנים וימי בראשית באבות ובשבת › פיסקה 3

׳תוצא הארץ נפש חיה למינה׳ - זרע יצחק שהוא השור בבוא המשיח

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - נפש רוח ונשמה בציורי הפנים וימי בראשית באבות ובשבת · מאמר 41 · פיסקה 3

לשון הזוהר

וּבְזִמְנָא דְּיֵיתֵי מְשִׁיחָא, כָּל חַד וְחַד מֵאֲבָהָן, אַחֲזֵי פְּעוּלָתֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ׳ (שם א), דְּאִיהוּ חַיְתוֹ אָרֶץ, אַפֵּיק זַרְעָא דִילֵיהּ, כָּל חַד בְּיִחוּסֵיהּ. וְדָא זַרְעָא דְיִצְחָק, דְּאִיהוּ נֶפֶשׁ חַיָּה, דְּאִינוּן מִינָהּ, וְזַרְעָא דִילָהּ בְּאוּמָּה דָּא, זַרְעָא דְּאִינוּן עַמֵּי הָאָרֶץ, דְּחַיָּה דְּאִיהִי שׁוֹר, דַּרְגָּא דְיִצְחָק.

תרגום

וּבִזְמַן שֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהָאָבוֹת, יַרְאֶה פְּעֻלָּתוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ׳ (שם א) - שֶׁהוּא חַיְתוֹ אֶרֶץ, מוֹצִיא אֶת זַרְעוֹ, כָּל אֶחָד בְּיִחוּסוֹ. וְזֶה זֶרַע יִצְחָק, שֶׁהוּא נֶפֶשׁ חַיָּה, שֶׁהֵם מִינָהּ, וְזַרְעָהּ בְּאֻמָּה זוֹ, זֶרַע שֶׁהֵם עַמֵּי הָאָרֶץ, שֶׁהַחַיָּה שֶׁהִיא שׁוֹר, דַּרְגַּת יִצְחָק.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובזמנא דייתי משיחא, כל חד וחד מאבהן, אחזי פעולתיה. הדא הוא דכתיב, ׳תוצא הארץ נפש חיה למינה׳ (שם א), דאיהו חיתו ארץ, אפיק זרעא דיליה, כל חד ביחוסיה. ודא זרעא דיצחק, דאיהו נפש חיה, דאינון מינה, וזרעא דילה באומה דא, זרעא דאינון עמי הארץ, דחיה דאיהי שור, דרגא דיצחק.

התרגום: ובזמן שיבוא המשיח, כל אחד ואחד מהאבות, יראה פעלתו. זהו שכתוב, ׳תוצא הארץ נפש חיה למינה׳ (שם א) - שהוא חיתו ארץ, מוציא את זרעו, כל אחד ביחוסו. וזה זרע יצחק, שהוא נפש חיה, שהם מינה, וזרעה באמה זו, זרע שהם עמי הארץ, שהחיה שהיא שור, דרגת יצחק.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: