הנשמה מן הבינה שאין בה ציור - וכל ציורי הנביאים מתחתיה
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - נפש רוח ונשמה בציורי הפנים וימי בראשית באבות ובשבת · מאמר 41 · פיסקה 14
לשון הזוהר
נִשְׁמָתָא אִיהִי מִסִּטְרָא דְבִינָה, וַעֲלָהּ שַׁרְיָיא מַחֲשָׁבָה דְּלֵית לָהּ סוֹף. וּבָהּ, לֵית דִּמְיוֹן, וְלֵית צוּרָה, וְלֵית דִּיוּקְנָא. בְּגִין דְּאִיהִי עָלְמָא דְּאָתֵי. וְלֵית בָּהּ לָא גוּפָא, וְלָא דִּיוּקְנָא, כְּמָה דְּאוֹקְמוּהָ מִכָּל מָקוֹם, הָעוֹלָם הַבָּא אֵין בּוֹ לֹא גּוּף וְלֹא גְּוִיָּה. וְנִשְׁמָתָא אִתְלְבַּשׁ בְּכוּרְסְיָא, דְּאִיהוּ אָדָם דִּבְרִיאָה, וּבְאַרְבַּע סִטְרִין דִּילְּהוֹן. תַּמָּן אִיתְּמָר, (דברים ד׳:ט״ו) ׳כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה׳, דַּעֲלָה אִיתְּמָר (ישעיהו ס״ד:ג׳) ׳עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ׳. וּבְהַאי מַחֲשָׁבָה, הֲווֹ מְצַיְירִין כָּל נְבִיאַיָא, כָּל דִּמְיוֹנִין וְכָל צִיּוּרִין לְתַתָּא מִינָהּ. וּלְעֵילָא מִינָהּ לָא תָפְסִין צִיּוּר כְּלַל. בָּהּ לֹא הֲווֹ יָכְלִין לְמִתְפַּס צִיּוּר וְלָאו גַּוָּון כְּלָל. כָּל שֶׁכֵּן לְעֵילָא מִינָהּ.
תרגום
הַנְּשָׁמָה הִיא מִצַּד הַבִּינָה, וְעָלֶיהָ שׁוֹרָה מַחֲשָׁבָה שֶׁאֵין לָהּ סוֹף. וּבָהּ, אֵין דִּמְיוֹן, וְאֵין צוּרָה, וְאֵין דִּיוּקָן. מִשּׁוּם שֶׁהִיא עוֹלָם הַבָּא. וְאֵין בָּהּ לֹא גוּף, וְלֹא דִּיוּקָן, כְּמוֹ שֶׁהֶעֳמִידוּהָ, מִכָּל מָקוֹם, הָעוֹלָם הַבָּא אֵין בּוֹ לֹא גּוּף וְלֹא גְּוִיָּה. וְהַנְּשָׁמָה מִתְלַבֶּשֶׁת בַּכִּסֵּא, שֶׁהוּא אָדָם דִּבְרִיאָה, וּבְאַרְבַּעַת צִדֵּיהֶם. שָׁם נֶאֱמַר, (דברים ד׳:ט״ו) ׳כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה׳ - שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר (ישעיהו ס״ד:ג׳) ׳עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ׳ (ישעיה סד, ג). וּבְמַחֲשָׁבָה זוֹ, הָיוּ מְצַיְּרִים כָּל הַנְּבִיאִים, כָּל הַדִּמְיוֹנוֹת וְכָל הַצִּיּוּרִים לְמַטָּה מִמֶּנָּה. וּלְמַעְלָה מִמֶּנָּה לֹא תָּפְסוּ צִיּוּר כְּלָל. בָּהּ לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לִתְפֹּס צִיּוּר וְלֹא גַּוָן כְּלָל. כָּל שֶׁכֵּן לְמַעְלָה מִמֶּנָּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: נשמתא איהי מסטרא דבינה, ועלה שרייא מחשבה דלית לה סוף. ובה, לית דמיון, ולית צורה, ולית דיוקנא. בגין דאיהי עלמא דאתי. ולית בה לא גופא, ולא דיוקנא, כמה דאוקמוה מכל מקום, העולם הבא אין בו לא גוף ולא גויה. ונשמתא אתלבש בכורסיא, דאיהו אדם דבריאה, ובארבע סטרין דילהון. תמן איתמר, (דברים ד׳:ט״ו) ׳כי לא ראיתם כל תמונה׳, דעלה איתמר (ישעיהו ס״ד:ג׳) ׳עין לא ראתה אלהים זולתך׳. ובהאי מחשבה, הוו מציירין כל נביאיא, כל דמיונין וכל ציורין לתתא מינה. ולעילא מינה לא תפסין ציור כלל. בה לא הוו יכלין למתפס ציור ולאו גוון כלל. כל שכן לעילא מינה.
התרגום: הנשמה היא מצד הבינה, ועליה שורה מחשבה שאין לה סוף. ובה, אין דמיון, ואין צורה, ואין דיוקן. משום שהיא עולם הבא. ואין בה לא גוף, ולא דיוקן, כמו שהעמידוה, מכל מקום, העולם הבא אין בו לא גוף ולא גויה. והנשמה מתלבשת בכסא, שהוא אדם דבריאה, ובארבעת צדיהם. שם נאמר, (דברים ד׳:ט״ו) ׳כי לא ראיתם כל תמונה׳ - שעליה נאמר (ישעיהו ס״ד:ג׳) ׳עין לא ראתה אלהים זולתך׳ (ישעיה סד, ג). ובמחשבה זו, היו מצירים כל הנביאים, כל הדמיונות וכל הציורים למטה ממנה. ולמעלה ממנה לא תפסו ציור כלל. בה לא היו יכולים לתפס ציור ולא גון כלל. כל שכן למעלה ממנה.