א' העליון המתעטר בגונים ואינו מתגלה - ודמות אדם שלמטה שהיא מ"ה
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - נפש רוח ונשמה בציורי הפנים וימי בראשית באבות ובשבת · מאמר 41 · פיסקה 12
לשון הזוהר
וְרָזָא דְמִלָּה, (ישעיהו ו׳:ב׳) ׳בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף׳, אִלֵּין אִינוּן דְּיוֹקְנִין, דְּאִתְלַבַּשׁ בְּהוֹן א' עִלָּיאָה, דְּאִיהוּ תִּפְאֶרֶת. אָדָם, יו"ד ה"א וא"ו ה"א. אִלֵּין אִינוּן נְתִיבִין דְּחָכְמָה, ׳נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט׳, א', דְּאִיהוּ אָדָם, עֲלֵיהּ אִתְּמָר בְּמוּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וּבִמְכוּסֶה מִמְּךָ אַל תַּחְקֹר. דְּאִיהוּ דְּאִתְעַטַר בִּגְוָונִין דְּאִינוּן ו"ו, וְאִיהוּ לָא אִתְגַּלְּיָיא, עֲלֵיהּ אִיתְּמָר (דברים ד׳:ט״ו) ׳כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה׳. וְאִית לְתַתָּא דְּמוּת אָדָם, וְלֹא אָדָם. עֲלָה אִתְּמָר (במדבר י״ב:ח׳) וּתְמוּנַת ה' יַבִּיט וְדָא נֶפֶשׁ הַשִּׂכְלִית, מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת, דִּרְשִׁים כָּל גְּוָונִין אִלֵּין, וְאִיהִי אִתְקְרִיאַת יו"ד ה"א וא"ו ה"א, וְדָא אִיהוּ מַ"ה לְּמַטָה.
תרגום
וְסוֹד הַדָּבָר, (ישעיהו ו׳:ב׳) ׳בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף׳ (ישעיה ו, ב) - אֵלֶּה הֵם הַדְּיוֹקְנִים, שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בָּהֶם א' הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא תִּפְאֶרֶת. אָדָם, יו"ד ה"א וא"ו ה"א. אֵלֶּה הֵם נְתִיבֵי הַחָכְמָה, ׳נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט׳ - א', שֶׁהוּא אָדָם, עָלָיו נֶאֱמַר בְּמוּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ וּבִמְכֻסֶּה מִמְּךָ אַל תַּחְקֹר. שֶׁהוּא הַמִּתְעַטֵּר בִּגְוָנִים שֶׁהֵם ו"ו, וְהוּא אֵינוֹ מִתְגַּלֶּה, עָלָיו נֶאֱמַר (דברים ד׳:ט״ו) ׳כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה׳ (דברים ד, טו). וְיֵשׁ לְמַטָּה דְּמוּת אָדָם, וְלֹא אָדָם. עָלֶיהָ נֶאֱמַר (במדבר י״ב:ח׳) וּתְמוּנַת ה' יַבִּיט, וְזוֹ הַנֶּפֶשׁ הַשִּׂכְלִית, מִצַּד הַמַּלְכוּת, שֶׁרָשׁוּם בָּהּ כָּל הַגְּוָנִים הָאֵלֶּה, וְהִיא נִקְרֵאת יו"ד ה"א וא"ו ה"א, וְזֶה הוּא מַ"ה לְמַטָּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ורזא דמלה, (ישעיהו ו׳:ב׳) ׳בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף׳, אלין אינון דיוקנין, דאתלבש בהון א' עליאה, דאיהו תפארת. אדם, יו"ד ה"א וא"ו ה"א. אלין אינון נתיבין דחכמה, ׳נתיב לא ידעו עיט׳, א', דאיהו אדם, עליה אתמר במופלא ממך אל תדרש ובמכוסה ממך אל תחקר. דאיהו דאתעטר בגוונין דאינון ו"ו, ואיהו לא אתגלייא, עליה איתמר (דברים ד׳:ט״ו) ׳כי לא ראיתם כל תמונה׳. ואית לתתא דמות אדם, ולא אדם. עלה אתמר (במדבר י״ב:ח׳) ותמונת ה' יביט ודא נפש השכלית, מסטרא דמלכות, דרשים כל גוונין אלין, ואיהי אתקריאת יו"ד ה"א וא"ו ה"א, ודא איהו מ"ה למטה.
התרגום: וסוד הדבר, (ישעיהו ו׳:ב׳) ׳בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף׳ (ישעיה ו, ב) - אלה הם הדיוקנים, שמתלבש בהם א' העליון, שהוא תפארת. אדם, יו"ד ה"א וא"ו ה"א. אלה הם נתיבי החכמה, ׳נתיב לא ידעו עיט׳ - א', שהוא אדם, עליו נאמר במופלא ממך אל תדרש ובמכסה ממך אל תחקר. שהוא המתעטר בגונים שהם ו"ו, והוא אינו מתגלה, עליו נאמר (דברים ד׳:ט״ו) ׳כי לא ראיתם כל תמונה׳ (דברים ד, טו). ויש למטה דמות אדם, ולא אדם. עליה נאמר (במדבר י״ב:ח׳) ותמונת ה' יביט, וזו הנפש השכלית, מצד המלכות, שרשום בה כל הגונים האלה, והיא נקראת יו"ד ה"א וא"ו ה"א, וזה הוא מ"ה למטה.
מן המפרשים
מקדש מלך: מן המקבילה בבראשית מאמר כא, ה (כה:) לשון אחרו כל עשב השדה וכו' : ש תלת עלין דאינון ש יאהד"ונהי בס' אור ישראל כתב על לשון זה. ר"ל כי הלא ג"פ: אתוון דג' אבות הנרמזים באות ש יעשו מהם ע"ב שמות עכ"ל. ופי' הזוהר לפי זה ש הם חג"ת וכל…
קרני אור: מן המקבילה בפנחס מאמר צ, ט (רמד:) סבא אנת בדיוקניה סבא אנת בדיוקניה. ר"ל דההוא דפליג הנהמא, ור"ל חכמה הוא החולק הנהמא, וז"ש ' ודא יו "ד כו' ודא אדם' כו':
נזר ישראל: מן המקבילה בבראשית מאמר כא, ה (כה:) דאינון ש' יאהדונה"י ואנון ע"ב כו'. נ"ב. מוסגר השם (יאהדונה"י) :