ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 41: יתרו בהמשכו - נפש רוח ונשמה בציורי הפנים וימי בראשית באבות ובשבת › פיסקה 11

שלשים ושתים נתיבות בפני החיות ובכנפיהן - וקמטי המצח כנגדן

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - נפש רוח ונשמה בציורי הפנים וימי בראשית באבות ובשבת · מאמר 41 · פיסקה 11

לשון הזוהר

בְּהוֹן רְשִׁים תְּלָתִין וּתְרֵין שְׁבִילִין, דְּאִינוּן נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה. וְכּוּלְהוּ אִתְכַּסְיָין בִּתְלָתִין וּתְרֵין, בֵּין אַנְפִּין וְגַדְפִין דְּחֵיוָן, דְּשֵׁשׁ עָשָׂר אַנְפִּין אִינוּן לְאַרְבַּעְתָּן לְד' חֵיוָן, וְשֵׁשׁ עָשָׂר גַּדְפִין סָלְקִין ל"ב. הָכֵי אִינוּן שִׁרְטוּטִין דְּמִצְחָא, וְשִׁרְטוּטִין דְּעַיְינִין. תְּלַת עֲשַׂר גְּוָונִין אִינוּן בְּצִיּוּרִין דְאַנְפִּין דְּקַו הַמִּדָּה. וְכוּלְהוּ גְּוָונִין אָזְלִין בְּקַו הַמִּדָּה, בְּאוֹרַח קְשׁוֹט, וְכוּלְהוּ רְשִׁימִין בְּוא"ו. תְּרֵין וּתְלָתִין שְׁבִילִין מְצוּיָירִין בְּיו"ד ה"א ה"א. תְּרֵין עֲשַׂר גְּוָונִין, דִּתְלַת חֵיוָן, דְאִינוּן ו"ו, ׳וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם׳, א דְּמִתְלַבֵּשׁ בְּהוֹן וְאִיתְכַּסֵּי בְּהוֹן. ו' לְתַתָּא, ו' לְעֵילָא. ו' לְעֵילָא, שִׁית גְּוָונִין עִילָּאִין. ו' לְתַתָּא, שִׁית גְּוָונִין תַּתָּאִין. בְּשִׁית גְּוָונִין עִילָּאִין פָּרַח לְגַבֵּי עֵילָא. וּבְשִׁית גְּוָונִין תַּתָּאִין פָּרַח לְגַבֵּי תַּתָּא.

תרגום

בָּהֶם סִימָן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שְׁבִילִים, שֶׁהֵם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה. וְכֻלָּם מְכֻסִּים בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, בֵּין הַפָּנִים וְהַכְּנָפַיִם שֶׁל הַחַיּוֹת, שֶׁשֵּׁשׁ עֶשְׂרֵה פָּנִים הֵן לְאַרְבַּעְתָּן, לְאַרְבַּע הַחַיּוֹת, וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה כְּנָפַיִם עוֹלוֹת שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם. כָּךְ הֵם קִמְטֵי הַמֵּצַח, וְקִמְטֵי הָעֵינַיִם. שְׁלֹשָׁה עָשָׂר גְּוָנִים הֵם בְּצִיּוּרֵי הַפָּנִים שֶׁל קַו הַמִּדָּה. וְכָל הַגְּוָנִים הוֹלְכִים בְּקַו הַמִּדָּה, בְּאֹרַח אֱמֶת, וְכֻלָּם רְשׁוּמִים בְּוא"ו. שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים שְׁבִילִים מְצוּיָּרִים בְּיו"ד ה"א ה"א. שְׁנֵים עָשָׂר גְּוָנִים, שֶׁל שָׁלֹשׁ חַיּוֹת, שֶׁהֵן ו"ו, ׳וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם׳ (יחזקאל א, י) - א' הַמִּתְלַבֵּשׁ בָּהֶם וּמִתְכַּסֶּה בָּהֶם. ו' לְמַטָּה, ו' לְמַעְלָה. ו' לְמַעְלָה, שֵׁשׁ גְּוָנִים עֶלְיוֹנִים. ו' לְמַטָּה, שֵׁשׁ גְּוָנִים תַּחְתּוֹנִים. בְּשֵׁשׁ הַגְּוָנִים הָעֶלְיוֹנִים פּוֹרֵחַ אֶל מַעְלָה. וּבְשֵׁשׁ הַגְּוָנִים הַתַּחְתּוֹנִים פּוֹרֵחַ אֶל מַטָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בהון רשים תלתין ותרין שבילין, דאינון נתיבות פליאות חכמה. וכולהו אתכסיין בתלתין ותרין, בין אנפין וגדפין דחיון, דשש עשר אנפין אינון לארבעתן לד' חיון, ושש עשר גדפין סלקין ל"ב. הכי אינון שרטוטין דמצחא, ושרטוטין דעיינין. תלת עשר גוונין אינון בציורין דאנפין דקו המדה. וכולהו גוונין אזלין בקו המדה, באורח קשוט, וכולהו רשימין בוא"ו. תרין ותלתין שבילין מצויירין ביו"ד ה"א ה"א. תרין עשר גוונין, דתלת חיון, דאינון ו"ו, ׳ודמות פניהם פני אדם׳, א דמתלבש בהון ואיתכסי בהון. ו' לתתא, ו' לעילא. ו' לעילא, שית גוונין עילאין. ו' לתתא, שית גוונין תתאין. בשית גוונין עילאין פרח לגבי עילא. ובשית גוונין תתאין פרח לגבי תתא.

התרגום: בהם סימן שלשים ושתים שבילים, שהם נתיבות פליאות חכמה. וכלם מכסים בשלשים ושתים, בין הפנים והכנפים של החיות, ששש עשרה פנים הן לארבעתן, לארבע החיות, ושש עשרה כנפים עולות שלשים ושתים. כך הם קמטי המצח, וקמטי העינים. שלשה עשר גונים הם בציורי הפנים של קו המדה. וכל הגונים הולכים בקו המדה, בארח אמת, וכלם רשומים בוא"ו. שנים ושלשים שבילים מצוירים ביו"ד ה"א ה"א. שנים עשר גונים, של שלש חיות, שהן ו"ו, ׳ודמות פניהם פני אדם׳ (יחזקאל א, י) - א' המתלבש בהם ומתכסה בהם. ו' למטה, ו' למעלה. ו' למעלה, שש גונים עליונים. ו' למטה, שש גונים תחתונים. בשש הגונים העליונים פורח אל מעלה. ובשש הגונים התחתונים פורח אל מטה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים