מרה אדומה מצד החושך ומרה שחורה מן התהום - ציוריהן וקמטיהן
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - נפש רוח ונשמה בציורי הפנים וימי בראשית באבות ובשבת · מאמר 41 · פיסקה 1
לשון הזוהר
נָטֵיל מָרָה סוּמְקָא מִסִּטְרָא דְּחשֶׁךְ, וְעָבִיד צִיּוּרִין וְשִׁרְטוּטִין. נָטֵיל מָרָה אוּכְמָא מִסִּטְרָא דִּתְהוֹם, דְּאִיהוּ חָלָל דֶּאֱגוֹזָא, וְעָבִיד צִיּוּרִין וְשִׁרְטוּטִין.
תרגום
נוֹטֵל מָרָה אֲדֻמָּה מִצַּד הַחֹשֶׁךְ, וְעוֹשֶׂה צִיּוּרִים וְקִמְטִים. נוֹטֵל מָרָה שְׁחוֹרָה מִצַּד הַתְּהוֹם, שֶׁהוּא חֲלַל הָאֱגוֹז, וְעוֹשֶׂה צִיּוּרִים וְקִמְטִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: נטיל מרה סומקא מסטרא דחשך, ועביד ציורין ושרטוטין. נטיל מרה אוכמא מסטרא דתהום, דאיהו חלל דאגוזא, ועביד ציורין ושרטוטין.
התרגום: נוטל מרה אדמה מצד החשך, ועושה ציורים וקמטים. נוטל מרה שחורה מצד התהום, שהוא חלל האגוז, ועושה ציורים וקמטים.