׳דרך הנשר בשמים׳ - שלטון המטרוניתא בשבתות ויונה שאין לה מנוח
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - ארבעת גוני העין בסימני האדם ושעות לידתו במזלות · מאמר 40 · פיסקה 4
לשון הזוהר
נֶשֶׁר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ל׳:י״ט) דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמָיִם. דְּלָא דָּחֵיל מֵעוֹפָא דְעָלְמָא, בְּגִין דְּנִשְׁרָא אִיהִי מַטְרוֹנִיתָא עִילָּאָה, וְשׁוּלְטָנוּתָהּ בְּיוֹמִין טָבִין וְשַׁבָּתוֹת. אֲבָל יוֹנָה שׁוּלְטָנוּתָהּ בְּשִׁית יוֹמֵי בְּרֵאשִׁית, וְאִיהִי בְּגָלוּתָא לֵית לָהּ מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ. בְּגִין דִּבְנוֹי דְּלִילִית, זוּהֲמָא דְּחִוְּיָא, עֲלַיְיהוּ אִיתְּמָר (בראשית ז׳:י״ח-י״ט) ׳וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ׳, דְּאִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּאִתְּמָר בְּהוֹן (בראשית כ״ח:י״ד) וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶ"ץ. אִינוּן מִתְגַּבְּרִין עֲלַיְיהוּ בְּגָלוּתָא, בְּנָשִׁין שַׁפִּירִין, בִּבְנִין שַׁפִּירִין, בְּעוּתְרָא, בִּלְבוּשִׁין שַׁפִּירִין.
תרגום
נֶשֶׁר - זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (משלי ל׳:י״ט) דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמָיִם. שֶׁלֹּא פּוֹחֵד מֵעוֹף הָעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁהַנִּשְׁרָא הִיא מַטְרוֹנִיתָא עִילָּאָה, וְשִׁלְטוֹנָהּ בְּיָמִים טוֹבִים וְשַׁבָּתוֹת. אֲבָל הַיּוֹנָה שִׁלְטוֹנָהּ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, וְהִיא בַּגָּלוּת אֵין לָהּ מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ. מִשּׁוּם שֶׁבְּנֵי לִילִית, זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (בראשית ז׳:י״ח-י״ט) ׳וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ׳ - שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (בראשית כ״ח:י״ד) וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶ"ץ. הֵם מִתְגַּבְּרִים עֲלֵיהֶם בַּגָּלוּת, בְּנָשִׁים יָפוֹת, בְּבָנִים יָפִים, בְּעֹשֶׁר, בִּלְבוּשִׁים יָפִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: נשר, הדא הוא דכתיב, (משלי ל׳:י״ט) דרך הנשר בשמים. דלא דחיל מעופא דעלמא, בגין דנשרא איהי מטרוניתא עילאה, ושולטנותה ביומין טבין ושבתות. אבל יונה שולטנותה בשית יומי בראשית, ואיהי בגלותא לית לה מנוח לכף רגלה. בגין דבנוי דלילית, זוהמא דחויא, עלייהו איתמר (בראשית ז׳:י״ח-י״ט) ׳והמים גברו מאד מאד על הארץ׳, דאינון ישראל דאתמר בהון (בראשית כ״ח:י״ד) והיה זרעך כעפר האר"ץ. אינון מתגברין עלייהו בגלותא, בנשין שפירין, בבנין שפירין, בעותרא, בלבושין שפירין.
התרגום: נשר - זהו שכתוב, (משלי ל׳:י״ט) דרך הנשר בשמים. שלא פוחד מעוף העולם, משום שהנשרא היא מטרוניתא עילאה, ושלטונה בימים טובים ושבתות. אבל היונה שלטונה בששת ימי בראשית, והיא בגלות אין לה מנוח לכף רגלה. משום שבני לילית, זהמת הנחש, עליהם נאמר (בראשית ז׳:י״ח-י״ט) ׳והמים גברו מאד מאד על הארץ׳ - שהם ישראל שנאמר בהם (בראשית כ״ח:י״ד) והיה זרעך כעפר האר"ץ. הם מתגברים עליהם בגלות, בנשים יפות, בבנים יפים, בעשר, בלבושים יפים.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: