ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 40: יתרו בהמשכו - ארבעת גוני העין בסימני האדם ושעות לידתו במזלות › פיסקה 19

׳אין מזל לישראל׳ - עלית השב מזנב לראש ורכיבת הנשמה על המזל

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - ארבעת גוני העין בסימני האדם ושעות לידתו במזלות · מאמר 40 · פיסקה 19

לשון הזוהר

אִם חָזַר בִּתְיוּבְתָּא, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ בִּזְנַב טָלֶה אוֹ שׁוֹר, בְּכָל מַזָּל וּמַזָּל, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹסֵיף בֵּיהּ רוּחָא יְתֵירָא דְּמַלְאָכִין, וְסָלֵיק מִזְּנָבָא לְמֶהֱוֵי בֵּינוֹנִי. זָכָה יַתִּיר לְמֵיהֱדַר בִּתְיוּבְתָּא בְּמַחֲשַׁבְתֵּיהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהֵיב לֵיהּ נִשְׁמָתָא מִכּוּרְסַיָיא, וְסָלֵיק לְמֶהֱוֵי רֵישָׁא בְּרֵישׁ כָּל כּוֹכָב וּמַזָּל. וּבְגִין דָּא אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. וְאַף עַל גַּב דְּאִתְיְלֵיד בְּרֵישׁ שַׁעֲתָא, וְקִלְקֵל עוֹבָדוֹי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָחֵית לֵיהּ מֵרֵישָׁא לְגוּפָא, לְמֶהֱוֵי בֵּינוֹנִי. וְאִי מְקַלְקֵל יַתִּיר בְּעוֹבָדוֹי, נָחֵית לֵיהּ לְסוֹפָא דְּכָל מַזָּל וּמַזָּל. וְהַאי אִיהוּ תָּלוּי בְּמַזָּל, וּמַזָּל רָכֵיב עֲלֵיהּ וְשַׁלֵּיט עֲלֵיהּ. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּנִשְׁמָתֵיהּ שַׁלֵּיט וְרָכֵיב עַל מַזָּלָא, מַזָּלָא אִיהוּ טְפֵילָא לָרוֹכֵב עָלָיו.

תרגום

אִם חָזַר בִּתְשׁוּבָה, אַף עַל גַּב שֶׁהוּא בִּזְנַב טָלֶה אוֹ שׁוֹר, בְּכָל מַזָּל וּמַזָּל, הקב"ה מוֹסִיף בּוֹ רוּחַ יְתֵרָה שֶׁל מַלְאָכִים, וּמַעֲלֶה אוֹתוֹ מִן הַזָּנָב לִהְיוֹת בֵּינוֹנִי. זָכָה יוֹתֵר לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, הקב"ה נוֹתֵן לוֹ נְשָׁמָה מִן הַכִּסֵּא, וּמַעֲלֵהוּ לִהְיוֹת רֹאשׁ בְּרֹאשׁ כָּל כּוֹכָב וּמַזָּל. וּבִשְׁבִיל כָּךְ אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. וְאַף עַל גַּב שֶׁנּוֹלַד בְּרֹאשׁ הַשָּׁעָה, וְקִלְקֵל מַעֲשָׂיו, הקב"ה מוֹרִיד אוֹתוֹ מִן הָרֹאשׁ לַגּוּף, לִהְיוֹת בֵּינוֹנִי. וְאִם מְקַלְקֵל יוֹתֵר בְּמַעֲשָׂיו, מוֹרִיד אוֹתוֹ לְסוֹף כָּל מַזָּל וּמַזָּל. וְזֶה תָּלוּי בַּמַּזָּל, וְהַמַּזָּל רוֹכֵב עָלָיו וְשׁוֹלֵט עָלָיו. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁנִּשְׁמָתוֹ שׁוֹלֶטֶת וְרוֹכֶבֶת עַל הַמַּזָּל, הַמַּזָּל הוּא טָפֵל לָרוֹכֵב עָלָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אם חזר בתיובתא, אף על גב דאיהו בזנב טלה או שור, בכל מזל ומזל, קודשא בריך הוא אוסיף ביה רוחא יתירא דמלאכין, וסליק מזנבא למהוי בינוני. זכה יתיר למיהדר בתיובתא במחשבתיה, קודשא בריך הוא יהיב ליה נשמתא מכורסייא, וסליק למהוי רישא בריש כל כוכב ומזל. ובגין דא אין מזל לישראל. ואף על גב דאתיליד בריש שעתא, וקלקל עובדוי, קודשא בריך הוא נחית ליה מרישא לגופא, למהוי בינוני. ואי מקלקל יתיר בעובדוי, נחית ליה לסופא דכל מזל ומזל. והאי איהו תלוי במזל, ומזל רכיב עליה ושליט עליה. אבל בזמנא דנשמתיה שליט ורכיב על מזלא, מזלא איהו טפילא לרוכב עליו.

התרגום: אם חזר בתשובה, אף על גב שהוא בזנב טלה או שור, בכל מזל ומזל, הקב"ה מוסיף בו רוח יתרה של מלאכים, ומעלה אותו מן הזנב להיות בינוני. זכה יותר לשוב בתשובה במחשבתו, הקב"ה נותן לו נשמה מן הכסא, ומעלהו להיות ראש בראש כל כוכב ומזל. ובשביל כך אין מזל לישראל. ואף על גב שנולד בראש השעה, וקלקל מעשיו, הקב"ה מוריד אותו מן הראש לגוף, להיות בינוני. ואם מקלקל יותר במעשיו, מוריד אותו לסוף כל מזל ומזל. וזה תלוי במזל, והמזל רוכב עליו ושולט עליו. אבל בזמן שנשמתו שולטת ורוכבת על המזל, המזל הוא טפל לרוכב עליו.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים