ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 40: יתרו בהמשכו - ארבעת גוני העין בסימני האדם ושעות לידתו במזלות › פיסקה 18

חלוקת ימי אדם לנשמה רוח ונפש - וימי נפש הבהמה שאינם חיים

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - ארבעת גוני העין בסימני האדם ושעות לידתו במזלות · מאמר 40 · פיסקה 18

לשון הזוהר

וְיוֹמִין דְּכָל חַד מִתְפַּלְּגִין לִתְלַת סִטְרִין, כְּגַוְונָא דְּנִשְׁמָתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא. נִשְׁמָתָא אִיהוּ מִכָּרְסְיָיא יַקִּירָא, וְאִיהִי מֶרְכָּבָה בְּרֵישׁ כָּל כּוֹכָב וּמַזָּל. רוּחָא אִיהִי מִן מַלְאָכַיָּיא, וְאִיהִי מֶרְכָּבָה בִּמְצִיעוּת כָּל כּוֹכָב וּמַזָּל. וְנַפְשָׁא שׁוּתָּפֵי דִּבְעִירָאן וְעוֹפִין, וְכָל אִילֵּין דְּתַאֲוָה דְּעָלְמָא שְׁפֵלָה, וְאִיהִי מֶרְכָּבָה בְּסוֹפָא דְּכָל שַׁעֲתָא, וּבְסוֹפָּא דְּכָל כּוֹכָב וּמַזָּל. וּמִסִּטְרָא דְּנַפְשָׁא דִּבְעִירָא, יוֹמוֹי דְּבַּר נָשׁ קְצִירִין, וְאִינוּן מְעַט וְרָעִים. דְּכָל יוֹמֵי דְּבַּר נָשׁ דְּאִינוּן בַּעֲנִיּוּתָא בְּצַעֲרָא וּבְדוֹחֲקָא, לָאו אִינוּן חַיִּים, וְכָל שֶׁכֵּן אִי אִינוּן יוֹמִין בְּלָא תוֹרָה וּמִצְוָה, דְּלָאו אִינוּן חַיִּים.

תרגום

וְיָמָיו שֶׁל כָּל אֶחָד מִתְחַלְּקִים לִשְׁלֹשָׁה צְדָדִים, כְּעִנְיַן נְשָׁמָה וְרוּחַ וְנֶפֶשׁ. הַנְּשָׁמָה הִיא מִכִּסֵּא יָקָר, וְהִיא מֶרְכָּבָה בְּרֹאשׁ כָּל כּוֹכָב וּמַזָּל. הָרוּחַ הִיא מִן הַמַּלְאָכִים, וְהִיא מֶרְכָּבָה בְּאֶמְצַע כָּל כּוֹכָב וּמַזָּל. וְהַנֶּפֶשׁ שֻׁתְּפוּת הַבְּהֵמוֹת וְהָעוֹפוֹת, וְכָל אֵלֶּה שֶׁל תַּאֲוַת הָעוֹלָם הַשְּׁפָלָה, וְהִיא מֶרְכָּבָה בְּסוֹף כָּל שָׁעָה, וּבְסוֹף כָּל כּוֹכָב וּמַזָּל. וּמִצַּד נֶפֶשׁ הַבְּהֵמָה, יָמָיו שֶׁל אָדָם קְצוּרִים, וְהֵם מְעַטִּים וְרָעִים. שֶׁכָּל יְמֵי אָדָם שֶׁהֵם בַּעֲנִיּוּת בְּצַעַר וּבְדֹחַק, אֵינָם חַיִּים, וְכָל שֶׁכֵּן אִם הֵם יָמִים בְּלֹא תּוֹרָה וּמִצְוָה, שֶׁאֵינָם חַיִּים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ויומין דכל חד מתפלגין לתלת סטרין, כגוונא דנשמתא ורוחא ונפשא. נשמתא איהו מכרסייא יקירא, ואיהי מרכבה בריש כל כוכב ומזל. רוחא איהי מן מלאכייא, ואיהי מרכבה במציעות כל כוכב ומזל. ונפשא שותפי דבעיראן ועופין, וכל אילין דתאוה דעלמא שפלה, ואיהי מרכבה בסופא דכל שעתא, ובסופא דכל כוכב ומזל. ומסטרא דנפשא דבעירא, יומוי דבר נש קצירין, ואינון מעט ורעים. דכל יומי דבר נש דאינון בעניותא בצערא ובדוחקא, לאו אינון חיים, וכל שכן אי אינון יומין בלא תורה ומצוה, דלאו אינון חיים.

התרגום: וימיו של כל אחד מתחלקים לשלשה צדדים, כענין נשמה ורוח ונפש. הנשמה היא מכסא יקר, והיא מרכבה בראש כל כוכב ומזל. הרוח היא מן המלאכים, והיא מרכבה באמצע כל כוכב ומזל. והנפש שתפות הבהמות והעופות, וכל אלה של תאות העולם השפלה, והיא מרכבה בסוף כל שעה, ובסוף כל כוכב ומזל. ומצד נפש הבהמה, ימיו של אדם קצורים, והם מעטים ורעים. שכל ימי אדם שהם בעניות בצער ובדחק, אינם חיים, וכל שכן אם הם ימים בלא תורה ומצוה, שאינם חיים.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים