הנולד ביום השני תקיף ביצרו - תורה שבעל פה וחמה רעה שמעשו
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - ארבעת גוני העין בסימני האדם ושעות לידתו במזלות · מאמר 40 · פיסקה 16
לשון הזוהר
וּמַאן דְּאִתְיְילֵיד בְּשַׁעֲתָא קַדְמָאָה דְּיוֹמָא תִּנְיָינָא, דְּאִיהוּ דַרְגָּא דִגְבוּרָה. יְהֵא תַּקִּיף בְּיִצְרֵיהּ, אִם יִשְׁתַּדֵּל בְּאוֹרַיְיתָא דִּבְעַל פֶּה. וּמַלְכוּת אִיהוּ חַמָּה טָבָא, אוֹרַיְיתָא דִּבְעַל פֶּה מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, וְאִיהִי סִיהֲרָא קַדִּישָׁא, אוֹרַיְיתָא דְּבִכְתַב אִתְקְרִיאַת מִסִּטְרָא דְחֶסֶד. חַמָּה בִּישָׁא אִיהִי גֵּיהִנֹּם, דְּאִתְבְּרֵי בְּיוֹמָא תִּנְיָינָא. וּבְסִטְרָא דְּדַרְגָּא דְּעֵשָׂו, נְפָקַת סוּמְקָא. אַף עַל גַּב דִּנְטִילַת לְבָתַר מִכָּל גְּוָונִין, חִוָּור וְיָרוֹק וְאוּכָם, מַאן דְּאָלִים גָּבַר, וְעַל שְׁמֵיהּ אִתְקְרִיאַת. וְהַאי אִיהִי תִּיקּוּנָא דְּחָכְמְתָא עִילָּאָה. אֲבָל אִיסְטַגְנִינוֹן לָא נָטְלִין כּוֹכָבָא בְּסִידְּרָא דָא, אֶלָּא כְּפוּם מֶמְשֶׁלֶת דִּילְהוֹן בְּאוֹרַח חוּשְׁבְּנָא.
תרגום
וּמִי שֶׁנּוֹלַד בַּשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַיּוֹם הַשֵּׁנִי, שֶׁהוּא דַרְגַּת הַגְּבוּרָה, יִהְיֶה תַּקִּיף בְּיִצְרוֹ, אִם יִשְׁתַּדֵּל בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וּמַלְכוּת הִיא חַמָּה טוֹבָה, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מִצַּד הַגְּבוּרָה, וְהִיא לְבָנָה קְדוֹשָׁה, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב נִקְרֵאת מִצַּד הֶחֶסֶד. חַמָּה רָעָה הִיא גֵּיהִנֹּם, שֶׁנִּבְרְאָה בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי. וּמִצַּד דַּרְגַּת עֵשָׂו, יָצְאָה הָאֲדֻמָּה. אַף עַל גַּב שֶׁנָּטְלָה לְאַחַר מִכֵּן מִכָּל הַגְּוָנִים, לָבָן וְיָרוֹק וְשָׁחוֹר, מִי שֶׁחָזָק גָּבַר, וְעַל שְׁמוֹ נִקְרֵאת. וְזֶה הוּא תִּקּוּן הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה. אֲבָל הָאִצְטַגְנִינִים אֵינָם נוֹטְלִים אֶת הַכּוֹכָב בְּסֵדֶר הַזֶּה, אֶלָּא כְּפִי מֶמְשֶׁלְתָּם בְּאֹרַח חֶשְׁבּוֹן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ומאן דאתייליד בשעתא קדמאה דיומא תניינא, דאיהו דרגא דגבורה. יהא תקיף ביצריה, אם ישתדל באורייתא דבעל פה. ומלכות איהו חמה טבא, אורייתא דבעל פה מסטרא דגבורה, ואיהי סיהרא קדישא, אורייתא דבכתב אתקריאת מסטרא דחסד. חמה בישא איהי גיהנם, דאתברי ביומא תניינא. ובסטרא דדרגא דעשו, נפקת סומקא. אף על גב דנטילת לבתר מכל גוונין, חוור וירוק ואוכם, מאן דאלים גבר, ועל שמיה אתקריאת. והאי איהי תיקונא דחכמתא עילאה. אבל איסטגנינון לא נטלין כוכבא בסידרא דא, אלא כפום ממשלת דילהון באורח חושבנא.
התרגום: ומי שנולד בשעה הראשונה של היום השני, שהוא דרגת הגבורה, יהיה תקיף ביצרו, אם ישתדל בתורה שבעל פה. ומלכות היא חמה טובה, תורה שבעל פה מצד הגבורה, והיא לבנה קדושה, תורה שבכתב נקראת מצד החסד. חמה רעה היא גיהנם, שנבראה ביום השני. ומצד דרגת עשו, יצאה האדמה. אף על גב שנטלה לאחר מכן מכל הגונים, לבן וירוק ושחור, מי שחזק גבר, ועל שמו נקראת. וזה הוא תקון החכמה העליונה. אבל האצטגנינים אינם נוטלים את הכוכב בסדר הזה, אלא כפי ממשלתם בארח חשבון.