אדמות העין מן השרף - לקותת החמה לאמות העולם ולקותת הלבנה לישמעאל
זוהר חדש · יתרו בהמשכו - ארבעת גוני העין בסימני האדם ושעות לידתו במזלות · מאמר 40 · פיסקה 12
לשון הזוהר
עַיְינִין סוּמְקִין מִסִּטְרָא אָחֳרָא, נָטְלִין סוּמְקוֹ מִשָּׂרָף, דְּאוֹקֵיד לוֹן בְּשַׁלְהוֹבוֹי דְּחַמָּה בִּישָׁא, וּמִתְאַדְּמִין בְּמַאְדִּים דְּסִטְרָא אַחֲרָא. דִּתְרֵין דַּרְגִּין אִלֵּין, אִינוּן מֵאוּמָה דְּעֵשָׂו, אִיהוּ אֱדוֹם מִסִּטְרָא דְּמַאְדִּים, וְאִתְּמָר בִּבְנוֹי דְּמוֹנִין לַחַמָּה, וּבְגִין דָּא כַּד לוֹקָה חַמָּה סִימָן רַע לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם. לָקוּתָא דְחַמָּה דְּאוּמִין דְּעָלְמָא. אוֹרַיְיתָא דְּאִיהִי אוּכְמָא, דְּאִתְּמָר בַּהּ (שיר השירים א׳:ה׳) שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה. לָקוּתָא דְשִׁמְשָׁא דִּסְטַר קַדִּישָׁא, שַׁבָּתָאי לִילִית פְּתַיָיא אוּכְמָא. וּבְנָהָא, אִינוּן לָקוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל. מַאְדִּים, לָקוּתָא דְסִיהֲרָא טָבָא דְּיַעֲקֹב. וּמַאְדִּים אִיהוּ עֵשָׂו. וּמַאְדִּים דְּסִטְרָא טָבָא, לָקוּתָא לְסִיהֲרָא בִּישָׁא, דְּמוֹנִין לָהּ אוּמָה דְּיִשְׂמָעֵאל.
תרגום
עֵינַיִם אֲדֻמּוֹת מִצַּד אַחֵר, נוֹטְלוֹת אֲדֻמּוּתָן מִשָּׂרָף, שֶׁשּׂוֹרֵף אוֹתָן בְּשַׁלְהָבוֹת שֶׁל חַמָּה רָעָה, וּמִתְאַדְּמוֹת בְּמַאְדִּים שֶׁל הַצַּד הָאַחֵר. שֶׁשְּׁנֵי דַרְגּוֹת אֵלֶּה, הֵן מֵאוּמַּת עֵשָׂו, שֶׁהוּא אֱדוֹם מִצַּד מַאְדִּים, וְנֶאֱמַר בְּבָנָיו הַמּוֹנִים לַחַמָּה, וּבִשְׁבִיל כָּךְ כְּשֶׁלּוֹקָה הַחַמָּה סִימָן רַע לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם. לְקוּתַת הַחַמָּה הִיא לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם. הַתּוֹרָה שֶׁהִיא שְׁחוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (שיר השירים א׳:ה׳) שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה. לְקוּתַת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁמִּצַּד הַקְּדוּשָׁה, שַׁבְּתָאי לִילִית הַפְּתַיָּה הַשְּׁחוֹרָה. וּבָנֶיהָ, הֵם לְקוּתַת יִשְׂרָאֵל. מַאְדִּים, לְקוּתַת הַלְּבָנָה הַטּוֹבָה שֶׁל יַעֲקֹב. וּמַאְדִּים הוּא עֵשָׂו. וּמַאְדִּים שֶׁמִּצַּד הַטּוֹב, לְקוּתָה לַלְּבָנָה הָרָעָה, שֶׁמּוֹנָה לָהּ אֻמַּת יִשְׁמָעֵאל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: עיינין סומקין מסטרא אחרא, נטלין סומקו משרף, דאוקיד לון בשלהובוי דחמה בישא, ומתאדמין במאדים דסטרא אחרא. דתרין דרגין אלין, אינון מאומה דעשו, איהו אדום מסטרא דמאדים, ואתמר בבנוי דמונין לחמה, ובגין דא כד לוקה חמה סימן רע לאמות העולם. לקותא דחמה דאומין דעלמא. אורייתא דאיהי אוכמא, דאתמר בה (שיר השירים א׳:ה׳) שחורה אני ונאוה. לקותא דשמשא דסטר קדישא, שבתאי לילית פתייא אוכמא. ובנהא, אינון לקותא דישראל. מאדים, לקותא דסיהרא טבא דיעקב. ומאדים איהו עשו. ומאדים דסטרא טבא, לקותא לסיהרא בישא, דמונין לה אומה דישמעאל.
התרגום: עינים אדמות מצד אחר, נוטלות אדמותן משרף, ששורף אותן בשלהבות של חמה רעה, ומתאדמות במאדים של הצד האחר. ששני דרגות אלה, הן מאומת עשו, שהוא אדום מצד מאדים, ונאמר בבניו המונים לחמה, ובשביל כך כשלוקה החמה סימן רע לאמות העולם. לקותת החמה היא לאמות העולם. התורה שהיא שחורה, שנאמר בה (שיר השירים א׳:ה׳) שחורה אני ונאוה. לקותת השמש שמצד הקדושה, שבתאי לילית הפתיה השחורה. ובניה, הם לקותת ישראל. מאדים, לקותת הלבנה הטובה של יעקב. ומאדים הוא עשו. ומאדים שמצד הטוב, לקותה ללבנה הרעה, שמונה לה אמת ישמעאל.