ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 39: יתרו - שאלת יציאת מצרים ו ׳ואתה תחזה׳ בתיקוני דיוקן האדם › פיסקה 9

ארבע מדות הדיינים כנגד האבות ודוד - ושרי המנין באותיות אדנ"י

זוהר חדש · יתרו - שאלת יציאת מצרים ו ׳ואתה תחזה׳ בתיקוני דיוקן האדם · מאמר 39 · פיסקה 9

לשון הזוהר

וּבְגִין דָּא אֲמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמשֶׁה, ׳וְאַתָּה תֶּחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל׳, מִסִּטְרָא דְאַבְרָהָם. יִרְאֵי אֱלֹהִים, מִסִּטְרָא דְיִצְחָק. אַנְשֵׁי אֱמֶת, מִסִּטְרָא דְיַעֲקֹב. שׂוֹנְאֵי בֶצַע, מִסִּטְרָא דְדָוִד. דְּאִיהוּ רַגְלָא רְבִיעָאָה, וַעֲלַיְיהוּ שַׁרְיָיא יהו"ה. ׳וְשַׂמְתָּ עֲלֵיהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים׳ - מִסִּטְרָא דְּא' מִן אַדְנ"י. שָׂרֵי מֵאוֹת, מִסִּטְרָא דְאָת ד', דְּאִינוּן אַרְבַּע מְאָה שְׁנִין דְּמִצְרַיִם בַּקְּרָא. נ' שָׂרֵי חֲמִשִּׁים. י' שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת.

תרגום

וּבִגְלַל זֶה אָמַר הקב"ה לְמֹשֶׁה, ׳וְאַתָּה תֶּחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל׳ (שמות יח, כא), מִצַּד אַבְרָהָם. ׳יִרְאֵי אֱלֹהִים׳, מִצַּד יִצְחָק. ׳אַנְשֵׁי אֱמֶת׳, מִצַּד יַעֲקֹב. ׳שֹׂנְאֵי בָצַע׳, מִצַּד דָּוִד, שֶׁהוּא הָרֶגֶל הָרְבִיעִית, וַעֲלֵיהֶם שׁוֹרֶה יהו"ה. ׳וְשַׂמְתָּ עֲלֵיהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים׳ (שמות יח, כא) - מִצַּד א' מִן אדנ"י. ׳שָׂרֵי מֵאוֹת׳, מִצַּד אוֹת ד', שֶׁהֵם אַרְבַּע מֵאוֹת שְׁנֵי מִצְרַיִם בַּכָּתוּב. נ' - ׳שָׂרֵי חֲמִשִּׁים׳. י' - ׳שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובגין דא אמר קודשא בריך הוא למשה, ׳ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל׳, מסטרא דאברהם. יראי אלהים, מסטרא דיצחק. אנשי אמת, מסטרא דיעקב. שונאי בצע, מסטרא דדוד. דאיהו רגלא רביעאה, ועלייהו שרייא יהו"ה. ׳ושמת עליהם שרי אלפים׳ - מסטרא דא' מן אדנ"י. שרי מאות, מסטרא דאת ד', דאינון ארבע מאה שנין דמצרים בקרא. נ' שרי חמשים. י' שרי עשרות.

התרגום: ובגלל זה אמר הקב"ה למשה, ׳ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל׳ (שמות יח, כא), מצד אברהם. ׳יראי אלהים׳, מצד יצחק. ׳אנשי אמת׳, מצד יעקב. ׳שנאי בצע׳, מצד דוד, שהוא הרגל הרביעית, ועליהם שורה יהו"ה. ׳ושמת עליהם שרי אלפים׳ (שמות יח, כא) - מצד א' מן אדנ"י. ׳שרי מאות׳, מצד אות ד', שהם ארבע מאות שני מצרים בכתוב. נ' - ׳שרי חמשים׳. י' - ׳שרי עשרות׳.

מן המפרשים

הסולם: מן המקבילה בפנחס מאמר נג, יא (רל.) ובג"ד אוקמוה מארי וכו': ומשום זה העמידו בעלי המשנה, לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. כי הקב"ה הוא סתום בסתרי תורה, במה הוא נודע. במצות, שהן השכינה, שהיא צורתו. כמו שהקב"ה הוא ענו, כן שכינתו…

לכל המפרשים על פיסקה זו