הפה שהוא מלכות בשפתיו - וקו המדה שהיוצא ממנו אין השם שורה עליו
זוהר חדש · יתרו - שאלת יציאת מצרים ו ׳ואתה תחזה׳ בתיקוני דיוקן האדם · מאמר 39 · פיסקה 15
לשון הזוהר
׳שׂוֹנְאֵי בָצַע׳, דָּא פּוּמָא, וְאִיהִי מַלְכוּת. תְּרֵין שִׂפְוָון דִּילָהּ, מִתְתַּקְנָן עֲלָהּ, וְאִינוּן נֶצַח וָהוֹד. יְסוֹד, דָּא אִיהוּ לְשׁוֹן לְמוּדִים. וְכָלְהוּ אָזְלִין בְּקַו הַמִּדָּה, דְּאִיהוּ קַו הַיּוֹשֶׁר, בֵּין עַיְינִין, בֵּין אַנְפִּין, בֵּין אוּדְנִין, וְחוֹטְמָא, וּמִצְחָא, וְשִׂפְוָון. וְאִלֵּין דְּלָאו אִינוּן בְּקַו הַמִּדָּה, דְּנָפְקִין מִקַּו הַיּוֹשֶׁר, וַדַּאי לָאו אִינוּן דְּיוֹקְנִין דִּלְעֵילָא, וְלָא שַׁרְיָיא שֵׁם יהו"ה עֲלַיְיהוּ.
תרגום
׳שֹׂנְאֵי בָצַע׳, זֶה הַפֶּה, וְהִיא מַלְכוּת. שְׁתֵּי שְׂפָתֶיהָ, מִתְתַּקְּנוֹת עָלֶיהָ, וְהֵן נֶצַח וָהוֹד. יְסוֹד, זֶה הוּא לְשׁוֹן לִמּוּדִים. וְכֻלָּם הוֹלְכִים בְּקַו הַמִּדָּה, שֶׁהוּא קַו הַיֹּשֶׁר, בֵּין הָעֵינַיִם, בֵּין הַפָּנִים, בֵּין הָאָזְנַיִם, וְהָאַף, וְהַמֵּצַח, וְהַשְּׂפָתַיִם. וְאֵלֶּה שֶׁאֵינָם בְּקַו הַמִּדָּה, שֶׁיּוֹצְאִים מִקַּו הַיֹּשֶׁר, וַדַּאי אֵינָם דְּיוֹקְנֵי מַעְלָה, וְלֹא שׁוֹרֶה שֵׁם יהו"ה עֲלֵיהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳שונאי בצע׳, דא פומא, ואיהי מלכות. תרין שפוון דילה, מתתקנן עלה, ואינון נצח והוד. יסוד, דא איהו לשון למודים. וכלהו אזלין בקו המדה, דאיהו קו היושר, בין עיינין, בין אנפין, בין אודנין, וחוטמא, ומצחא, ושפוון. ואלין דלאו אינון בקו המדה, דנפקין מקו היושר, ודאי לאו אינון דיוקנין דלעילא, ולא שרייא שם יהו"ה עלייהו.
התרגום: ׳שנאי בצע׳, זה הפה, והיא מלכות. שתי שפתיה, מתתקנות עליה, והן נצח והוד. יסוד, זה הוא לשון למודים. וכלם הולכים בקו המדה, שהוא קו הישר, בין העינים, בין הפנים, בין האזנים, והאף, והמצח, והשפתים. ואלה שאינם בקו המדה, שיוצאים מקו הישר, ודאי אינם דיוקני מעלה, ולא שורה שם יהו"ה עליהם.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: